המחוזי הפחית את המזונות: יש להתחשב בהכנסות שני ההורים

בשנים האחרונות סוגיית מזונות ילדים המוטלים על אבות עולה על סדר היום פעם אחר פעם. הסיפור הבא מראה כיצד שופטים בישראל מנסים לפסוק על בסיס עקרונות של יושר ושיוויון, בתוך מגבלות החוק כמובן.  

גבר ואישה התגרשו בתחילת 2014, ולהם בת אחת. ביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה הורה על פירוק שיתוף בדירתם וחילק ביניהם את יתרת המשכנתא. עוד נקבע כי המשמורת תהיה בידי האם, והבת תלון אצל אביה יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.

בית המשפט העריך את השתכרות האם ב-8,800 שקל לחודש. את השתכרות האב, שעובד כטכנאי מחשבים, בית המשפט העריך בשיעור הזהה לשכר הממוצע במשק – כ-9,700 לחודש – וזאת כיוון שסבר כי האב הסתיר פרטים הנוגעים לעבודתו כעצמאי לפני שהפך לשכיר. 

בהתחשב בחלוקת זמני השהות של הילדה אצל הצדדים והערכת כושר השתכרותם, בית המשפט חייב את האב במזונות בתו בשיעור של 2,000 שקל בצירוף 30% מעלות שכ"ד שיידרש לאם, ובלבד שחלקו לא יעלה על 1,500 שקל. בנוסף הוא חויב לשאת במחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.

האב הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בלוד, בו יצא נגד גובה המזונות.

בין לבין, כלומר לאחר מתן פסק הדין של ביהמ"ש למשפחה, צומצמו הסדרי הראיה כך שהילדה לנה אצל אביה רק פעם אחת בשבוע, ושוהה עמו פעם נוספת לביקור של מספר שעות.

בתמצית, האב טען כי סך המזונות בו חויב הוא גבוה וחריג, מעבר לצרכי הקטינה ומעבר ליכולתו הכלכלית. לטענתו, הוא מרוויח בין 5,500 ל-6,000 שקל חודש, והמזונות בהם חויב, המהווים כ-70% מהשתכרותו, יותירו אותו "רעב ללחם וללא קורת גג".

מנגד, האם טענה ופירטה מדוע לשיטתה גובה המזונות אינו חריג, ותואם את כושר ההשתכרות של שני ההורים כפי שהעריך ביהמ"ש למשפחה נכונה.

"ועשית הישר והטוב"

ורדה פלאוט וחנה קיציס והשופט צבי ויצמן פתחו את הכרעתם בסקירה קצרה ומעניינת של מקורות שונים בהלכה היהודית לפסיקת מזונות, במסגרתה העירו כי ניתן להשלים חוסרים משפטיים ולפרש את הכתובים באמצעות ערך היסוד של "ועשית הישר והטוב'".

"אין זה ראוי כי הדין העברי יפגר אחר הוראות הדין האזרחי הבאות לתקן עיוות אפשרי", כתבו השופטים.

בעיקרו של דבר, השופטים ציינו כי בנוסף לצרכי הילדים, "בעת חיוב המזונות יש לתת על הדעת הן את יכולתו הכלכלית של האב והן את יכולתה הכלכלית של האם, וככל שאמצעי האם גבוהים יותר ניתן יהא להפחית בשיעור חיובו של האב מתוך הנחה שגם על האם לממן חלק מחיוב זה בצד טיפולה בקטינים וזאת מצד דיני הצדקה היהודיים".

לאחר מכן השופטים ניתחו את המקרה הנדון. לאחר שניתחו נתונים שונים בעברו של האב הם החליטו להעמיד את כושר השתכרותו של המערער בשיעור של כ-8000 שקל, כלומר פחות משמעותית מכפי שקבע ביהמ"ש למשפחה. השופטים אף התרשמו כי ביהמ"ש הפריז קצת באופן שבו העריך את צרכי הילדה.

לפיכך, השופטים קבעו כי המזונות יעמדו על 1,600 שקל, והפחיתו את דמי המדור ל-30% מדמי השכירות (או משכנתא), ובלבד שחלקו של האב לא יעלה על 1,200 שקל.

יתר קביעות ביהמ"ש למשפחה נותרו על כנן. לא נפסקו הוצאות משפט.  

• ב"כ המערער: עו"ד משה קרייצברג
• ב"כ המשיבה: עו"ד דורי שוורץ

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין