בקשת הערעור של האב התקבלה לאחר שטען כי חויב בסכום מזונות גבוה מאוד, מבלי שביהמ"ש למשפחה התחשב בזמן הניכר בו הילדים שוהים עמו במהלך השבוע.
הורים לשני ילדים שנישא ב-2009, נפרדו כעבור כחמש שנות נישואים. בנם הבכור, יליד 2010, אובחן כלוקה באוטיזם, ומקבל קצבה מביטוח לאומי בסך של 2,561 שקל לחודש. הבת קטנה ממנו בשנה.
לייעוץ בדיני משפחה
פנו ל- עורך דין משפחה
האם נותרה לגור בבית ביפו הרשום על שמה, עליו היא ממשיכה לשלם משכנתא, בעוד שהאב עבר לדירה בשכירות בבת-ים.
בשנה שעברה הגישה האם תביעות משמורת ומזונות לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, במסגרתן הסכימו ההורים שהאב ישלם לילדים מזונות זמניים בסך 4,000 שקל מדי חודש, עד שייקבע סכום קבוע, וכי הם ילונו אצלו פעמיים בשבוע, ובכל סופשבוע שני.
כעבור כחודש הגישה האם בקשה להגדיל את המזונות ל-7,646 שקל לחודש וכן מחצית מההוצאות המיוחדות של הבן בסך 2,520 שקל. היא גם ביקשה שהאב יחויב במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות שלא מכוסות על ידי ביטוחי הבריאות, ועבור חצי מהתשלומים לגן של הבת, קייטנות, חוגים וחצי מעלויות הטיפול הנפשי בבן כמו פסיכולוג, קלינאי תקשורת ועוד.
האב לעומתה ביקש להפחית את התשלום ל-2,022 שקל לחודש, מאחר שהוא נושא בנטל באופן כמעט שווה לגידול הילדים (43% מהזמן).
ביהמ"ש למשפחה החליט להגדיל את המזונות רק במעט. הוא קבע כי הכנסות כל אחד מבני הזוג עומדות על כ-13 אלף שקל, ומאחר שצרכיהם הבסיסיים של הקטינים אינם שונים מאחרים, על האב לשלם עבור שניהם מזונות בסך 2,600 שקל לחודש. נקבע גם שהאב ישלם עבור חלקם של הקטינים מהחזרי המשכנתא עד לסכום של 2,040 שקל לחודש, להם יצורפו 293 שקל עבור חלקם בהוצאות הדיור.
עבור ההוצאות המיוחדות שנובעות ממצבו הרפואי של הבן הוא ישלם 200 שקל בחודש, וככל שיהיו הוצאות נוספות הוא ישלם חצי מהן. כך נקבע גם לגבי הוצאות רפואיות רגילות, כמו ביטוח רפואי וטיפולי שיניים, וגם עבור הוצאות חינוך כמו גן וקייטנה.
בספטמבר 2015 ביקש האב לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי וביקש שוב להפחית את המזונות. האב טען שמשכורתה של האם גבוהה משנפסק ומשכורתו נמוכה משנפסק.
עוד טען כי ביהמ"ש שגה כשחישב את מדור הקטינים מתוך סכום המשכנתא המשולם על ידי האם, ולא לפי מדור ראוי בנסיבות העניין. ובעיקר, סבר האב, ביהמ"ש התעלם לחלוטין מהעובדה שהקטינים שוהים איתו וישנים אצלו במחצית מהזמן כשהוא דואג לכל צרכיהם.
עד להכרעה סופית
השופט שאול שוחט לא הבין מדוע ביהמ"ש למשפחה לא התחשב במשך הזמן בו הקטינים שוהים עם אביהם, והסכים לדון בטענה זו בלבד.
אמנם, הסביר השופט, אין עוד הכרעה קבועה לגבי זמני השהות אצל ההורים ואין הכרעה מפורשת על משמורת משותפת, אולם בפועל הקטינים שוהים עם אביהם פרק זמן משמעותי ביותר, ולכן יש לקבל את הערעור ולהפחית את המזונות הזמניים לסכום שנפסק בהתאם להסכמה הקודמת, ל-4,000 שקל.
החלטת ביהמ"ש למשפחה בנוגע להוצאות מיוחדות ונוספות תישאר על כנה, בהתאם לקבלות שיוצגו על ידי האם.
השופט שוחט הסביר כי התוקף של החלטתו הוא עד לקביעה הסופית בתביעת המשמורת והמזונות, או אם ייווצרו שינויים המצדיקים פנייה מחודשת לביהמ"ש. לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ המבקשים: עו"ד הילה צאירי
- ב"כ המשיבים: עו"ד מאיה יוסף ויסמן
* עו"ד סמדר נבות עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין