אחרי שביהמ"ש למשפחה קבע שלאישה זכויות במחצית הבית שקיבל בעלה במתנה מהוריו, לכאורה בסתירה להוראות חוק יחסי ממון, הגיש הבעל ערעור למחוזי. שם הובהר לו, שלא ייתכן שאשתו מזה 32 שנה תצא מהנישואים בלא כלום.
בשלהי שנות ה-90 של המאה שעברה, עברו בני הזוג, שנישאו ב-1982, להתגורר בבית שהבעל קיבל במתנה מהוריו כשלוש שנים לאחר הנישואים.
לשאלות בנושא חוק יחסי ממון:
פנו ל - עורך דין דיני משפחה
בחלוף כ-32 שנות זוגיות, שלטענת האישה לוו בלא מעט אירועי אלימות מצד בעלה, החליטו בני הזוג להפריד כוחות והאישה תבעה את מחצית הזכויות בבית אף שאינו רשום על שמה ושלפי חוק יחסי ממון היא לא זכאית להן, מאחר שהבית ניתן לבעלה במתנה.
הבעל התנגד כמובן, בטענה שמעולם לא הייתה כוונת שיתוף בבית, ועל כך מעידה מערכת היחסים הרעועה בינו לבין אשתו.
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעת האישה תוך שהתייחס לכך שלפני המעבר לביתו של הבעל, מכרו בני הזוג את דירת המגורים הקודמת שלהם והשתמשו בכספי המכר לשיפוץ הבית הנוכחי. זאת, בהצטרף יתר הנסיבות, בהן חיי הנישואין הארוכים, מעידים על כוונת שיתוף בבית.
הבעל לא קיבל את רוע הגזרה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו שוב סיפר על מערכת היחסים הרעועה בינו לבין אשתו שלשיטתו מעידה על כך שמעולם לא התכוון לשתף אותה בזכויותיו בבית.
"שלא יגידו שהוצאתי אותה בלי כלום"
אלא שבעת חקירתו במשפט הודה הבעל שלא ייתכן שאם ילדיו תצא בחלוף 32 שנות נישואים ללא כלום והוא חושב שמגיע לה כרבע משווי הבית. "הכל שלי", הוא אמר, "אך אני לא רוצה להוציאה בלי כלום שלא יגידו שהוצאתי אותה בלי כלום, על כל המרורים שהיא עושה עכשיו".
השופט חננאל שרעבי קבע שאין כל סיבה להתערב בממצאי בית המשפט לענייני משפחה. לעמדתו, ביהמ"ש היה מודע לכל הנסיבות, בהן העובדה שחוק יחסי ממון החריג את הבית ממסכת הנכסים המשותפים. לעמדת השופט שרעבי, ביהמ"ש החליט בצדק שלמרות זאת, יש לאישה זכויות בבית מכח הדין הכללי.
השופט התייחס לתוצאה העגומה שתיווצר אם ערעור הבעל יתקבל: לאשתו – אם ששת ילדיו וסבתא לששת נכדיו – לא יהיה כל רכוש בעוד שהבעל ימשיך להחזיק בבית יקר ערך. בהתחשב בכך שתכלית חוק יחסי ממון היא להביא לידי איזון כלכלי על מנת לצמצם את חוסר השוויון הממוני בין בני הזוג – לא ניתן להסכים לכך.
לקראת סיום השופט הזכיר לבעל שהוא עצמו הודה בכוונת השיתוף בעדותו, אלא שסבר שמגיע לה רק רבע ולא חצי.
השופט הבהיר שלנוכח הודאה זו בצירוף יתר נסיבות הזוגיות, ניתן לייחס לבעל כוונת שיתוף בבית ואין כל מקום להתערב בקביעה שהשיתוף יהיה במחצית הזכויות. השופטים שושנה שטמר (אב"ד) וד"ר עדי זרנקין הסכימו עם פסיקה זו, ומשכך, הערעור נדחה. הבעל חויב בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
שוב ושוב ערים אנו לתוצאה של מלחמה מיותרת שמנהלים אנשים שרק לפני כמה שנים היו יקרים מכל אחד לשנייה. מלחמה זו ניתן היה למנוע בקלות אילו השניים היו עורכים הסכם ממון ומסדירים בו את זכויותיהם הקיימות והעתידיות. הסכם כזה, שאושר כחוק (ע"י נוטריון או ע"י בית המשפט), עומד ויעמוד כנגד כל תקיפה משפטית אם הצדדים פעלו על פיו לאורך החיים המשותפים.
- ב"כ המערער: עו"ד ורד גוילי-צולמן
- ב"כ המשיבה: עו"ד ירון אלטרזון
* עו"ד איליה וייסברג עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין