גבר זייף את חתימת זוגתו לשעבר כדי לקבל הלוואה של 84,000 שקל מ"כלל ביטוח". בחלוף השנים התדפקה "כלל" על דלתה של האישה ודרשה את החזר ההלוואה בתוספת ריבית. ביהמ"ש מצא פגמים בהתנהלות שני הצדדים וחילק ביניהם את הסכום.
אישה בת 22 הכירה בשנת 2005 הכירה גבר בן 46, גרוש ואב לשלושה ילדים ועברה להתגורר עמו במהרה. בשנת 2006 סיפר לה האיש שהרוויח סכום גדול של כסף בעסקה שערך שהועבר לחשבונה. לטענת האישה, הוא ביקש ממנה להעבירה אליו, והיא משכה את הכסף ומסרה לו את מלוא הסכום במזומן. כשנתיים לאחר מכן, השניים נפרדו.
מתלבטים לפני חתימה על חוזה?
פנו ל- עו"ד דיני חוזים
בשנת 2010, נדהמה האישה לגלות ש"כלל" תובעת ממנה להחזיר לה הלוואה בסך 84,000 שקל משנת 2006.
האישה פנתה לבן הזוג לשעבר, ולדבריה, זה הבטיח "לסגור את העניין". בעקבות דבריו, לא התגוננה האישה כנגד התביעה, ומפני שהגבר לא עמד בהבטחתו, "כלל" קיבלה פסק דין בהעדר הגנה ופתחה נגד האישה תיק הוצאה לפועל.
במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הסתבר לאישה כי סכום הכסף שבן זוגה לשעבר העביר אליה בשנת 2006 מקורו בהלוואה שלקח מ"כלל ביטוח", תוך שזייף את חתימתה. משכך, היא הגישה בקשה לביטול פסק הדין, שהתקבלה בשנת 2012.
בינואר 2014, לאחר מספר דיונים בתיק, הגישה "כלל" כתב תביעה מתוקן לבית משפט השלום בתל אביב נגד האישה.
כלל טענה שהנתבעת היא שחתמה על הסכם ההלוואה והתחייבה לפרוע את הסכום עד סוף שנת 2009, והציגה מסמכים לפיהם הנתבעת משכה את סכום הכסף במלואו ולא עמדה בתנאי ההלוואה, כך שנכון ליום הגשת התביעה היא חייבת לה 104,678 שקל.
הנתבעת טענה ש"כלל" הייתה צריכה להגיש את התביעה נגד בן זוגה לשעבר, שהוליך אותה שולל וזייף את חתימתה על המסמכים, שעל פי דבריה, ראתה לראשונה רק לאחר שנפתח נגדה תיק ההוצאה לפועל.
הנתבעת הוסיפה וציינה כי היא חותמת רק בשפה הרוסית, בעוד החתימה על המסמכים היא בעברית.
בתגובה "כלל" העידה גם את סוכן הביטוח שערך את הפוליסה, שסיפר שהוא זוכר את כל פרטי המקרה אף שעברו מאז 8 שנים. לטענתו, הנתבעת היא שחתמה על המסמכים לאחר שהסביר לה מהן ההשלכות האפשריות.
אלא שהנתבעת התעקשה שמעולם לא פגשה בו, והגישה חוות דעת של גרפולוגית מטעמה, לפיה החתימה על המסמכים אינה שלה.
לא חתמה
השופטת הדס פלד לא התרשמה מאמינותו של הסוכן, שהשאיר רושם של אדם המנסה להתנער מאחריותו לתקינות המסמכים.
לאחר ש"כלל" לא הציגה כל ראיה שסתרה את חוות הדעת הגרפולוגית, קבעה השופטת כי הנתבעת לא חתמה על מסמכי ההלוואה, בניגוד לסעיף "הצהרת הסוכן", המחייב את הסוכן מטעם "כלל" לזהות את החותם במעמד החתימה באמצעות תעודת זהות.
עם זאת, השופטת הבהירה כי אין מחלוקת שכספי ההלוואה הועברו מ"כלל" לנתבעת, ושזו משכה את הכספים מחשבונה. השופטת גם תמהה מדוע הנתבעת לא הגישה הנתבעת הודעת צד שלישי נגד בן זוגה לשעבר, או לחלופין, זימנה אותו לעדות, וקבעה כי עובדה זו עומדת נגדה.
לאור האמור, החליטה השופטת לייחס ל"כלל" אחריות בשיעור מחצית מהסכום הנתבע, ולפיכך, קיבלה את התביעה רק בחלקה, ופסקה שעל הנתבעת להשיב ל"כלל" 52,339 שקל, ללא צו להוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד גיל שאשא עוסק בתחום החוזים והמשפט המסחרי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין