תביעת המורה לפיצויי פיטורים נדחתה, משום שתרמה לסיום יחסי העבודה. עם זאת, נקבע כי בית הספר ישלם לה הפסדי שכר של כ-60,000 שקל עבור התקופה המוגנת שלאחר חופשת לידה.
המורה טענה שבית הספר פיטר אותה שלא כדין בתוך תקופת ההיריון, בעקבות חילופי בעלות. מבית הספר נטען כי המורה מעולם לא פוטרה, אלא היא זו שלא התייצבה לעבודה. בית הדין לעבודה קבע כי סיום יחסי העבודה בין הצדדים נעשה בהסכמה. עם זאת, בית הספר לא עמד בחובה החוקית לשלם למורה עבור התקופה שבה סיימה לעבוד ועד חודשיים לאחר חופשת הלידה.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין דיני עבודה
התובעת החלה לעבוד כמורה למתמטיקה בסניף כפר סבא של בית הספר לבגרויות ופסיכומטרי "זיו כספי" בספטמבר 2008.
בתחילת אוגוסט 2011 הודיע בעל החברה לעובדים כי החברה נמכרת למכללת מעוף, אך הדבר לא ישפיע עליהם. מספר ימים לאחר מכן, בשיחה עם הבעלים החדשים, הודיעה המורה כי היא בהיריון ולטענתה ביקשה להמשיך לעבוד בבית הספר. אלא שלא שובצה מאז לקורס חדש.
לאחר שהבינה כי המשרה שלה בסכנה וגם לא שילמו לה שכר על חודשי העבודה האחרונים, היא ביקשה מבית הדין לעבודה האזורי לעבודה בתל אביב שימנע את פיטוריה, וכך היה. גם בקשת בית הספר מהממונה על חוק עבודת נשים שיתיר לו לפטר את המורה, נדחתה.
ביוני 2012 שוב פנתה המורה לבית הדין. לטענתה למרות הוראותיו הברורות, היא לא שובצה מחדש לאף קורס, ובפועל פוטרה בגלל ההיריון. בתביעה היא דרשה שכר עבור חודשים יולי אוגוסט 2011, דמי פנסיה, פדיון חופשה, פדיון הבראה, פיצויי פיטורים, תמורה על הודעה מוקדמת, פיצויים עבור פיטורים שלא כדין, והפסד השתכרות בתקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים (תקופה של חודשיים שלאחר החזרה מחופשת לידה, שבה אסור למעסיק לפטר את העובדת).
בית הספר טען כי הקורס האחרון אותו לימדה המורה הסתיים ביוני 2011, כך שלא מגיע לה שכר נוסף. באשר לפיטוריה, נטען כי את השיבוצים ערכו הבעלים הקודמים מספר חודשים לפני שהודיעה על ההיריון – כך שפוטרה ללא קשר למצבה.
יתרה מכך, נטען כי לבעלים החדש יש את הזכות לבחור את מי לקלוט לעבודה ובאילו תנאים, והם לא היו חייבים להמשיך להעסיק אותה. על כל פנים, מי שהתפטרה לבסוף זו התובעת, שלא התייצבה להשתלמויות לאחר שבית הדין כפה על בית הספר להמשיך להעסיק אותה.
אחריות הדדית
השופטת דגית ויסמן הגיעה למסקנה, כי שני הצדדים תרמו לכך שבסופו של יום התובעת לא שובצה לקורס חדש, ויחסי העבודה הסתיימו בהסכמה.
בהתאם, דחתה השופטת את התביעה לפיצויי פיטורים, ובהתאם לחוקי המגן, הגדירה את מועד סיום יחסי העבודה חודשיים לאחר שהסתיימה חופשת הלידה של התובעת.
משמעות הדבר היא כי התובעת זכאית לפיצוי על הפסדי שכר מהתקופה בה סיימה את הקורס האחרון (יוני 2011) ועד חודשיים לאחר חופשת הלידה. בסך הכל מדובר ב-58,513 שקל. לפיצוי זה יצורף גם שכר העבודה שלא קיבלה על החודשים יולי-אוגוסט (שבית הספר כן היה צריך לשלם), פדיון הבראה, חופשה ופנסיה בסך כולל של 33,806 שקל.
כן נפסק כי בית הספר ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 16 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד וינדר וטפליץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד עין ים
* עורכת דין ורד שדות עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין