הסכם הרכישה בוטל בעקבות שינוי שערך המוכר בנכס בשביל לקבל טופס 4, מה שהביא לסכסוך המשפטי: המוכר סירב להחזיר לרוכשים את המקדמה, הרוכשים טענו שהמוכר הסתיר מהם פרטים והפר את ההסכם.
ההסכם נערך בשנת 2012 בקשר לבית בשווי 1.8 מיליון שקל בכפר תבור. במסגרת ההסכם, הרוכשים – בני זוג – הצהירו כי בדקו את הנכס ושילמו למוכר מקדמה בסך 100 אלף שקל. כמו כן, סוכם כי צד שיפר את ההסכם, יחויב בפיצוי מוסכם בסך 182 אלף שקל.
מעוניינים לרכוש דירה?
פנו ל-עו"ד מקרקעין
במסגרת ההכנות למסירת הבית לרוכשים, התבקש המוכר להמציא אישור לכך שהמבנה בטוח למגורים –"טופס 4" אלא שהרשויות סירבו להעניק לו את הטופס עד שיזיז מסלעה שפלשה לשטחו הפרטי של השכן.
זמן קצר לאחר תחילת העבודות, עבר במקום בנם של הרוכשים וגילה כי אחת הגדרות בשטח פורקה. הוא מיד התקשר להוריו והודיע להם שעומדים לפרק את המסלעה. בני הזוג הביעו בפני המוכר את מורת רוחם, וטענו כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. בהמשך ביקשו לבטל אותו, ולבסוף הצדדים חתמו על הסכם ביטול.
אלא שלמרות ביטול הרכישה, סירב המוכר להחזיר לרוכשים את המקדמה ששילמו, וביוני 2013 אף הגיש נגדם תביעה לפיצוי של 430 אלף שקל בבית משפט השלום בנצרת.
לדבריו, הוא הזיז את המסלעה בהתאם לתשריט הנכס – שלו הנתבעים היו מודעים. לטענתו, הסיבה האמיתית שבעקבותיה הם ביטלו את ההסכם הייתה כי מצאו בית זול יותר, ובכך הם נהגו בחוסר תום לב.
עוד סיפר התובע כי בעקבות ביטול ההסכם הוא נאלץ למכור את הנכס בסכום הנמוך יותר ב-225 אלף שקל מזה שסוכם עם הנתבעים.
מנגד, הנתבעים טענו כי התובע הוא שהפר את ההסכם בכך שהזיז את המסלעה ללא אישורם ולא סיפר להם שהיא מלכתחילה נבנתה בחריגה מהיתר בנייה.
לשיטתם, הם חתמו על הסכם לרכישת הבית כמו שהוא ביום ההסכם, ומבלי שהייתה להם סיבה לחשוש שהמוכר יערוך שינויים "ככל העולה על רוחו".
עוד טענו הנתבעים כי הזזת המסלעה גרמה להקטנת הנכס, וזו הסיבה שלבסוף הוא נמכר בסכום נמוך יותר. בנוסף, הם גם הגישו תביעה נגדית בה דרשו כ-285 אלף שקל עבור המקדמה ששילמו בתוספת פיצוי על הפרת החוזה.
מצג לא מדויק
השופטת עירית הוד קיבלה את טענת הנתבעים שלפיה חתמו על ההסכם במטרה לרכוש את הנכס לפי "מצבו הסופי" ביום החתימה, כאשר הוא בנוי ומגודר.
"התובע יצר מצג בפני הנתבעים, כי הם קונים את הנכס שמוצג בפניהם כפי שהוא. מצג שהתברר בהמשך כלא מדויק", כתבה השופטת, וציינה כי לא הוכח לה שהנתבעים נתנו את הסכמתם לשינויים.
מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שהתובע הוא זה שביצע הפרה יסודית של הסכם, שהצדיקה את ביטולו על ידי הנתבעים.
"מטרתו של פיצוי בגין הפרת הסכם הינה העמדת הנפגע במצב בו היה אילו קוים ההסכם", כתבה השופטת, והבהירה כי בנסיבות העניין אין מקום לפסוק לנתבעים פיצויים מעבר למה שנקבע בחוזה.
לבסוף, דחתה השופטת את תביעתו של התובע, והורתה לו להשיב לנתבעים את כספי המקדמה בסך 100 אלף שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל והוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ג. ביטון, עו"ד ר. מיכאלוביץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מ. חורי
* עו"ד ישי דאב ממשרד לארי דאב ושות' עוסק בתחום הנדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.