ב-2005, במהלך אירוע הלוויה אלים בנצרת, נפצע בן 17 בראשו מירי של שוטר. גרסת המדינה כי הוא התכוון לזרוק בקבוק תבערה על שוטרים נדחתה ונקבע כי הירי היה רשלני והמדינה תפצה את הצעיר בסכום של כחצי מיליון שקל.
בתביעה שהגיש נגד המדינה טען הצעיר כי בנובמבר 2005, בזמן ששהה בבית אחותו בנצרת, נורתה לעברו דרך אחד החלונות אש חיה ופצעה אותו קשה בראשו.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין נזיקין
לדבריו, יום קודם לכן פרצה קטטה אלימה בין שתי משפחות בעיר במהלכה קרוב משפחתו נדקר למוות ומספר אנשים נוספים נפצעו. הלוויית הקרוב שנערכה למחרת אובטחה על ידי המשטרה כדי ליצור הפרדה בין המשפחות היריבות.
התובע סיפר כי במהלך ההלוויה חש עייפות ופרש לנוח בבית אחותו הממוקם בסמוך לסוכת האבלים. הוא נכנס לסלון ובטרם הספיק להתיישב חש בפגיעת הירי בראשו ופניו.
התובע הובהל מיד לבית החולים. הוא שרד את הפגיעה אך לטענתו נגרמו לו נזקים גופניים ונפשיים לכל חייו וביניהם שיתוק בפנים, ליקוי שמיעה, צלקות מכוערות ובולטות ותסמונת פוסט טראומטית.
המדינה הכחישה את גרסת הצעיר וטענה כי בזמן ההלוויה, כשהוכנס הארון לבית משפחת המנוח, החלו במקום הפרות סדר קשות שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה.
לטענתה, בשלב הזה נכנס התובע לאחד הבתים, החזיק בידו בקבוק תבערה בוער והתקרב לחלון מתוך כוונה להשליך אותו על שני שוטרים שעמדו מתחתיו. שוטר אחר שהבחין בכך ירה ירייה אחת לכיוון התובע על מנת להציל את חייהם.
התובע פונה למיון והרופאים הבחינו כי מבגדיו עולה ריח של חומר דליק. המדינה סיכמה כי התנהגות התובע היתה הגורם המכריע לנזק וכי פעולות השוטרים במקום היו סבירות בנסיבות.
אקט רשלני ובלתי סביר
מבין שתי הגרסאות העדיף השופט ג'מיל נאסר מבית משפט השלום בעכו את גרסת התובע.
לקביעת השופט, עדותו של השוטר שביצע את הירי בבית המשפט סתרה את העדות שנתן במח"ש בסמוך לאירוע, לפיה בתוך הבית היו שני אנשים – ולא אחד – שהחזיקו בקבוקי תבערה דלוקים.
השופט הבהיר כי טענת השוטר שהתובע סגר את החלון לאחר הירי אינה סבירה לנוכח חומרת פציעתו. כמו כן, עדותו באשר למיקום התובע מעלה קשיים בשל מיקום חור הקליע בכנף החלון הימני בלבד והעובדה שלא נמצאו כתמי דם על החלון אלא בעיקר במרכז הסלון.
בנוסף, המדינה לא הציגה ראיה כלשהי הקושרת בין בקבוק התבערה שהושלך לבין התובע.
השופט אמנם קיבל את טענת המדינה כי מבגדיו של התובע עלה ריח של חומר דליק אך קבע כי אין בכך כדי לשנות את מסקנתו כי גרסת התובע עדיפה.
בנסיבות עובדתיות אלה קבע השופט כי הירי של השוטר היה "אקט רשלני ובלתי סביר בנסיבות העניין".
בהתבסס על חוות הדעת הרפואיות קבע השופט כי לתובע נכות רפואית משוקללת של כ-30% ופסק לטובתו פיצוי של 416,250 שקל בגין אבדן כושר השתכרות, עגמת נפש, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.
בנוסף נפסקו לטובת התובע הוצאות משפט של 7,500 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
* עו"ד אשר סוסן עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין