מחלוקת בין אם לאב בנוגע לדין המחייב במזונות, דבר המשפיע על גובהם. שופטת ביהמ"ש למשפחה בחיפה קבעה כי במקרה הנוכחי יש לחייב את האב במזונות לפי החוק האזרחי, ולא הדין המוסלמי.
אישה מוסלמית וגבר נוצרי נישאו בבית הדין השרעי בירושלים והביאו לעולם ארבעה ילדים, שנרשמו במרשם האוכלוסין כנוצרים. בשנת 2014, שינה האב את דתו למוסלמי, כשבעה חודשים לאחר שהחלו בהליכים משפטיים לגירושין.
לשאלות בענייני מזונות:
פורום דיני משפחה
בתחילת השנה שעברה הם התגרשו. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע בין היתר כי הילדים יישארו במשמורתה של האם וקבע זמני שהות לאב עם הילדים, כפי שהומלץ בתסקיר עו"ס, שציינה כי ישנה "בעייתיות בקיום הקשר" בין הילדים לאביהם.
בשלב זה נותרה מחלוקת בנוגע למקור החיוב למזונות האב – האם הדין המוסלמי או חוק המזונות האזרחי העוסק במקרים שבהם דבר המשפיע על גובהם.
האם-התובעת ביקשה לחייב את האב-הנתבע לשלם לה מזונות חודשיים בסך 1,100 שקל לכל ילד. היא טענה שהיא במצב כלכלי קשה, ומתקיימת מקצבאות ומהכנסה של מתפרה שברשותה.
טענתה המרכזית הייתה כי הדין החל עליהם הוא הדין המוסלמי, וזאת משום ששניהם מוסלמים. לפי דין זה, האב – ורק הוא – חייב במזונות ילדיו, ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב במזונות הילדים.
מנגד, הנתבע ביקש להותיר את דמי המזונות הזמניים שנפסקו על כנם. הוא טען, בין היתר, כי הילדים רשומים כנוצרים מאז לידתם ולכן אין להחיל בענייננו את דיני השריעה המוסלמית אלא את הוראות חוק המזונות, ולפיו יש לחייב את שני הצדדים במזונות הקטינים באופן יחסי להכנסותיהם.
כמו כן, הוא טען כי מצבה הכלכלי של האם טוב בהרבה משלו, מנהלת מתפרה ורוב הכנסותיה לא מדווחות, בעוד שהוא נכה המתקיים מקצבת נכות, אינו מסוגל לעבוד ובעל חובות אדירים.
אי אפשר לקבוע בוודאות
סגנית הנשיא, השופטת שושנה ברגר, דחתה את טענות האב, אולם בסופו של דבר היא הגיעה בדרך אחרת אל תוצאה הפועלת לטובתו.
השופטת הבהירה כי העובדה שהילדים רשומים כנוצרים אינה רלוונטית, שכן המזונות נקבעים לפי הדין האישי של ההורים, ולכן יש לבחון איזה דין דתי מחייב את האב.
בנקודה זו השופטת סברה שמדובר בשאלה מורכבת. מחד, בזמן שהילדים נולדו, וכן בעת הגשת התביעה הוא היה נוצרי. מאידך, אין לו זיקה כלשהי לנצרות, וכיום – מועד מתן פסק הדין – הוא מוסלמי.
על כך השופטת הוסיפה עניין מכריע: התובעת לא הוכיחה כי הנישואין הם נישואין דתיים המוכרים על ידי דין האיסלם. אב המוסלמי אינו מחויב על פי הדין המוסלמי במזונות ילדיו שנולדו לו שלא מנישואין שרעיים, אלא אם הכיר בהם בהליך מיוחד ואמר שאלו ילדיו.
"לפיכך, איני יכולה לקבוע כי חלה על הנתבע חובת מזונות מכוח דינו האישי", ציינה השופטת, וקבעה כי יש לחייבו חובות מזונות אזרחית מכח חוק המזונות.
לגבי חישוב גובה המזונות, השופטת הציגה וניתחה בהרחבה את הכנסות הצדדים, ולאחר מכן יישמה את המודל שבחוק המזונות והפסיקה.
בסיכומו של דבר, בהתאם לנוסחה המתוארת בפסק הדין, השופטת קבעה שהאב ישלם 600 שקל מזונות עבור כל ילד, ובסה"כ 2,400 שקל עבור כל הילדים. בנוסף נקבע כי האב ישלם לאם דמי מדור בסך 700 שקל לחודש, וכן יישא במחצית הוצאות חינוך והבריאות של הילדים.
לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד מוסטפא ראפע
- ב"כ הנתבע: עו"ד סאמר בשארה
* עורך דין מאיר יצחק וינד עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין