בני זוג מהרצליה טענו שהשכנים מהקומה מתחת מתנכלים להם ומגישים נגדם תלונות שווא לרשויות. בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את התביעה שהגישו לפני שבועיים וקבע שהתנהלות השכנים הייתה אובססיבית ונקמנית.
לפני חמש שנים עברו בני זוג להתגורר בבניין בהרצליה ביחד עם ילדיהם. מכיוון שרצו לישון עם חלונות פתוחים וליהנות מהאוויר הטוב בלילה, הם התקינו תריסים חשמליים, שיחסמו את כניסת אור השמש לחדרם.
אלא ששכניהם של בני הזוג, המתגוררים בקומה מתחתיהם, לא אהבו את הרעיון, בלשון המעטה, והתלוננו על כך שסגירת התריסים בשעות הבוקר מרעישה ומעירה אותם משנתם.
הצדדים ניסו לפתור את המחלוקות בהסכמה על ידי התקנת וילונות ותיקון התריסים, אך הסכסוך נותר בעינו לאחר שהשכנים סירבו לחתום על תצהיר לפיו לא נותרו להם טענות בנושא.
בשלב זה, היוצרות התהפכו, כאשר לפתע, השכנים המוטרדים הפכו למטרידים. לטענת בני הזוג, הם כיוונו פרוז'קטורים מסנוורים לחלונות חדר השינה שלהם והחלו לשחק כדורסל מתחת לחלונם. מלבד זאת, הם הגישו נגדם תלונות שקריות לרשויות.
בני הזוג המוטרדים פנו לפיכך לבית המשפט ועתרו לקבלת צו למניעת הטרדה נגד השכנים וכן לפיצוי כספי של 150,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם והפגיעה בשמם הטוב. בהקשר זה סיפר התובע כי הנתבעים הגישו נגדו תלונת שווא על ניהול עסק לא חוקי, שבגינה הוא נלקח לחקירה. התובע, איש קבע, טען כי חוקרי מצ"ח הגיעו אליו לעבודה והוציאו אותו לחקירה לעיני מפקדיו ופקודיו באופן שהשפיל והביך אותו, על לא עוול בכפו.
צו ההרחקה נגד השכנים התקבל, ולאחר מכן דן השופט יאיר דלוגין בתביעה הכספית, כאשר מול טענות התובעים, טענו הנתבעים כי התלונות הוגשו בתום לב, וכי התובעים הם אלו שמטרידים אותם.
זה כל הסיפור?
השופט דלוגין ביקר בבניין והתרשם שרעש התריסים בבית התובעים הוא מינורי לחלוטין. לדבריו, הוא הופתע עד מאוד מהעובדה שהנתבעים יזמו סכסוך כה חריף בשל רעש שכמעט אינו מורגש.
השופט הוסיף כי גם אם הרעש היה יותר חזק, הדרך הראויה לפעול היא לפנות בנושא לבית המשפט ולא "לקחת את החוק לידיים". בעניין זה קבע כי העובדה שכל התלונות שהוגשו על-ידי הנתבעים נגנזו מעידה על כך שהיו אלה תלונות שווא שנבעו מנקמנות.
"בטרם מוגשת תלונה כאמור, על כל אדם לשקול את הדבר היטב. לא רק שאסור שהאצבע תהא קלה על ההדק בנסיבות שכאלה, אלא שהיפוכו של דבר הוא הנכון", כתב השופט, שתיאר את התנהלותם של הנתבעים כאובססיבית.
משכך, קבע השופט דלוגין כי התובעים זכאים לפיצוי על הפגיעה בשמם הטוב, הוצאת דיבתם ועגמת הנפש שנגרמה להם. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים פיצוי של 92,138 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רון ישראלי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד תפארת דמתי-קולה
* עורכת דין אושרת תורג'מן עוסקת בלשון הרע ודיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין