בשבוע שעבר אושרה הצעת חוק המחייבת את בתי המשפט להטיל על חברת ביטוח ריבית גבוהה במיוחד במקרים בהם היא נמנעה, בחוסר תום לב, מלשלם למבוטח תגמולים שלא היו שנויים במחלוקת. עד כמה הדבר יביא לשיפור של ממש בהתנהלות חברות הביטוח?
מבוטחים רבים נתקלים במציאות עגומה כאשר מתרחש אירוע ביטוחי, ונאלצים לנהל מלחמת התשה מול חברת הביטוח שלהם עד שהם זוכים לקבל את המגיע להם.
הצעת חוק שאושרה בשבוע שעבר לקריאה שניה ושלישית, קובעת כי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 יתוקן, כך ששיעור הריבית המיוחדת שבית המשפט יחויב לפסוק כפיצוי למבוטח שחברת הביטוח נהגה כלפיו בחוסר תום לב, ולא שילמה לו בזמן את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת, תהיה עד פי עשרים מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961.
כמו כן, הורחבו המקרים שבהם בית המשפט יהיה חייב לפסוק את הריבית העונשית המיוחדת הנ"ל והם כוללים כיום גם ביטוחי מחלות, ביטוח סיעודי וביטוח רכב חובה. זאת, בנוסף למקרים שהוכרו עד היום: ביטוחי חיים, תאונות אישיות, ביטוח רכב רכוש וביטוח דירות.
בבסיס הצעת החוק עומדת ההכרה בכך שכשמתרחש אירוע ביטוחי, המבוטח נמצא בדרך כלל במצב פגיע, והתמודדותו עם תוצאות האירוע תלויה ברוב המקרים בתשלום תגמולי הביטוח. הפיצוי המיוחד שנקבע בהצעת החוק נועד לאזן במעט את פערי הכוחות שבין חברת הביטוח לבין המבוטח, ולמנוע מהחברות לעכב תשלומים ללא סיבה אמיתית.
מדובר, לכאורה, בהצעה יפה מאד, שיש בצידה תקווה לשינוי המגמה בה מבטחות מתנהלות ב"שיטת מצליח" ודוחות באופן כמעט אוטומטי תביעות של מבוטחים. אך האם השינוי ייושם בפועל בבתי המשפט? האם הוא יהיה אפקטיבי ומעשי? לא בטוח בכלל.
רוב התביעות מסתיימות בהסכם
הניסיון מלמד כי רוב התביעות שמגיעות לבית המשפט מסתיימות בשלב זה או אחר בהסכם פשרה או בהליך גישור. לעתים ההסכם מושג בשלב מוקדם מיד לאחר הגשת התביעה, ולעתים בשלב מתקדם יותר, לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט שהכריע בדבר מצבו של המבוטח וזכאותו לתשלומי הפוליסה.
במצב דברים זה, חלק קטן מהתיקים מגיעים להכרעה סופית בפסק דין. לכן, הלכה למעשה, הריבית העונשית שבהצעת החוק לא תיושם במרבית המקרים ותישאר כאות מתה, ובוודאי שלא תגרום לשינוי דרמטי בהתנהלות המבטחות.
בתי המשפט לא ממהרים לקבוע כי מדובר ב"חוסר תום לב"
מעבר לכך, גם במצב המשפטי הקיים יש לבתי המשפט אפשרות לחייב את חברות הביטוח בריבית מיוחדת (אם כי בשיעור נמוך הרבה יותר מהקבוע בהצעת החוק החדשה) במקרים של "דחיית מצליח". למרות זאת, הסנקציה מופעלת לעתים נדירות מכיוון שהלכה למעשה, הביטוי שחולש על הסעיף העונשי כולו הוא "חוסר תום לב" מצד המבטחת.
הניסיון מלמד שבתי המשפט ממעטים לקבוע כי המחלוקת שניטשה בין המבטח למבוטח הייתה ב"חוסר תום לב", וכנגזרת מהמעטה זו, הם לא ממהרים לעשות שימוש בהטלת הסנקציה העונשית. גם במקרים בהם הסנקציה מופעלת ובית המשפט מטיל ריבית עונשית, חברת הביטוח בדרך כלל מגישה ערעור מחשש ל"תקדים מסוכן".
כך למשל, בתביעת לתשלום תגמולי ביטוח שהוגשה נגד חברת הביטוח "אליהו", בית משפט השלום בירושלים פסק שעל חברת הביטוח לשלם לתובע את תגמולי הביטוח שהיא סירבה לשלם לו לפני שהוגשה התביעה כנגדה, ואף חייב אותה בריבית מיוחדת בשיעור של 12%.
אלא שערעור שהגישה חברת הביטוח התקבל ובית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את החיוב וקבע כי "הסנקציה שבסעיף 28 א לחוק היא עונשית באופייה, ואין למהר להטילה.
לסיכום, כשהמבחן שבית המשפט מציב בבסיס הטלת הסנקציה העונשית כנגד חברות הביטוח הוא "בירור החבות בתום לב", נראה כי מעט מאד מהמבוטחים, אם בכלל, יזכו ליהנות מהצעת החוק החדשה שכן מחלוקת משפטית ועובדתית "כנה ואמיתית" ניתן לייצר ולהציג כמעט בכל מקרה.
למעשה, תיבת המילים "שלא בתום לב", מאפשרת כר רחב של התחמקות מהטלת הסנקציה העונשית ולכן לא ברור מה תהיה האפקטיביות של תיקון החוק הנוכחי.
* עורכת דין מאירה זוהר עוסקת בדיני ביטוח
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין