רבים מן החוקרים הפרטיים עוסקים בהשגת מידע על צדדים בהליכי גירושין. בימ"ש השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה את תביעתה של אישה שטענה: שילמתי כסף ולא קיבלתי מידע על בעלי.
אישה שהייתה בעיצומם של הליכי גירושין, שכרה בשנת 2013 חוקר פרטי על מנת שישיג ממצאים על בעלה – הליכותיו, מגוריו, זיקתו לדת, רכושו וכספיו, וקשריו עם אישה אחרת. הם חתמו על חוזה, שלפיו האישה תשלם כ-40,000 שקל, שנפרשו לתשלומים.
לייעוץ בענייני חוזים:
עורך דין דיני חוזים ומסחר
בשנת 2014, הגישה האישה תביעה בבימ"ש השלום בתל-אביב נגד החוקר, בה דרשה את כספה בחזרה.
התובעת טענה כי החוקר לא ביצע את עבודתו כנדרש, לא עקב אחר בעלה ("הנבדק"), לא בדק את סביבתו או את הרגליו, ולא השיג ממצאים. הדבר היחיד שעשה לטענתה, היה לשוחח עם בעלה בבית קפה. לדבריה, הוא מסר לה דו"ח חקירה שכלל רק אמירות מאותה שיחה – אמירות שלא אומתו בדרך כלשהי, ושבעלה יכול בבוא העת להתכחש לתוכנן.
כמו כן, היא טענה כי דו"ח החקירה תיאר מצג שווא, שלפיו הנתבע ביצע חקירה משמעותית ומקיפה, בעוד שבפועל הנתבע לא פעל במאמץ סביר לצורך מילוי המשימה שהוטלה עליו.
מנגד, הנתבע טען, בין היתר, כי פעל בהתאם להסכם והשיג מידע רב. כך למשל, הוא גילה שהנבדק אינו חובש עוד כיפה, נוסע בשבת ואוכל פירות ים. לדבריו, הנתבע אף אמר שהוא מכיר צעירה שרוצה להכיר לו בחורה בת 22.
לשיטתו של הנתבע, ההכרעה הנדרשת אינה קשורה לציפיותיה של התובעת לגבי השימוש שתוכל לעשות במידע שהושג, אלא השאלה היא האם קיים את התחייבותו החוזית כפי שהוגדרה בהסכם.
לטענתו, הוא פעל לפי החוק ולא התחייב שממצאי החקירה יסייעו לתובעת להוכיח את טענותיה בבית הדין הרבני.
"קצה חוט" בלבד
לאחר שניתחה את העדויות, שיחות שניהלו הצדדים וכן את כללי האתיקה של חוקרים פרטיים, השופטת דלית ורד השתכנעה שיש לקבל את התביעה.
לפי ההסכם הנתבע התחייב לספק לתובעת ממצאים, הבהירה השופטת. "ממצאים משמע - ראיות, עובדות, מידע מוצק ומבוסס, וכשלצד זה מתווספת ההתחייבות לביצוע בדיקה, הרי שעל הנתבע מוטל היה לבצע בדיקה לאימות המידע", כתבה בפסק הדין.
בפועל, השופטת התרשמה כי מעבר לשיחה עם הנבדק בבית קפה, בהתייחס לרוב מטרות החקירה לא הושגו ממצאים ולא בוצעה בדיקה עצמאית מינימאלית על מנת לשלול או לאמת את דבריו. "אמרות הנבדק יכלו לשמש 'כקצה חוט' לצורך המשך החקירה, אך אין הן בגדר ממצאים", הסבירה השופטת.
בהקשר זה השופטת ציינה כי חוקר פרטי מחויב להגיש דו"ח שלם, אובייקטיבי ואחראי, המבוסס על עובדות, בעוד שבמקרה הזה הנתבע – שאפילו לא בדק היכן הנבדק מתגורר – סיפק דו"ח שטחי וכללי, שאינו הולם את התשלום ששילמה התובעת עבור חקירה מקיפה וכוללת.
בתוך כך השופטת דחתה את טענות הנתבע שלפיה השגת ראיות הייתה בגדר ציפייה סובייקטיבית של התובעת, שאינה מחייבת אותו. השופטת ציינה כי "משהתקשרה התובעת עם חוקר פרטי וזאת על רקע הליכים משפטיים שניהלה כנגד הנבדק, מאליו ברור כי מטרת ההתקשרות הייתה להשיג ראיות ומידע אמין".
לפיכך, השופטת קבעה כי הנתבע הפר את אמון התובעת ופעל בחוסר תום לב. בסיכומו של דבר, השופטת ציינה כי התובעת קיבלה תמורה חלקית בלבד (כ-35%), ועל הנתבע להשיב לה כ-26,000 שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך 4,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין לין קורזינר עוסקת בדיני חוזים ובמשפט אזרחי-מסחרי
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין