חברה המעצבת מוצרים לתינוקות, גילתה שמצעים שעיצבה ושלחה לייצור במפעל בסין נמכרים בארץ ללא אישורה על ידי חברה מתחרה. תביעה שהגישה על הפרת זכויותיה התקבלה בחלקה המזערי בלבד. מדוע?
חברת "ציפי דבש", שבבעלות בני הזוג דבש, העוסקת בייצור ושיווק בגדים לתינוקות החליטה בשנת 2007 לייצר גם מצעים לתינוקות. קרוב משפחה של בני הזוג דבש שבבעלותו חברה למצעים, תיווך ביניהם לבין מפעל סיני, שייצר עבורם את מצעי התינוקות שהם עיצבו.
לייעוץ בנושא קניין רוחני:
פנה ל-עורך דין קניין רוחני
בשנת 2009, על רקע מחלוקת שנוצרה בנוגע לתגמול המגיע למתווך, החברה החלה לחשוד שגם הוא החל לייבא מצעי תינוקות דומים מאותו מפעל. לאחר שהחברה התעמתה עמו בעניין, המפעל הסיני ניתק עמה את הקשר. בסופו של סכסוך משפטי ומשפחתי חויב המתווך לפצות את בני הזוג בסכום של כ-160 אלף שקל על גניבת עין, הטעיית לקוחות, הפרת אמון והתעשרות שלא כדין.
בכך לא תם הסכסוך. ביוני 2012 החברה גילתה כי חברת "איי בייבי" המתחרה, מייבאת לארץ מצעי תינוקות מדגם שעוצב על ידה ואף נרשם כמדגם – המקנה לחברה זכות בלעדית לשימוש בעיצוב. מדובר בדגם שנשלח בעבר למפעל הסיני, ועלה החשד כי המתווך הוא שאחראי לקישור בין המפעל הסיני ל"איי בייבי".
החברה מיהרה להגיש תביעה נגד "איי בייבי" ובעליה, וכנגד המתווך, אשתו והחברה שבבעלותם. לטענתה, הם הפרו מדגם רשום ועוולו בגניבת עין, הטעיית הצרכנים, הפרת סימן מסחר, ואף התעשרו שלא כדין על חשבונה.
לטענתה, המתווך עומד מאחורי ייצור ויבוא המצעים מדגם זה לישראל ועל כן גם עליו לשלם על מעשיו. בסך הכל תבעה החברה 1,992,338 שקלים על הנזקים שנגרמו לה, בהם פגיעה במוניטין ומניעה לשווק את הדגם בארץ.
המתווך אישר כי הוא זה שקישר בין המפעל הסיני ל"איי בייבי", אך לטענתו, הוא לא היה מעורב בהחלטה לייצר ולייבא דווקא את הדגם הזה.
בעליה של "איי בייבי" הודה כי הזמין את הדגם מסין, אך לדבריו, נתקל בו בחדר תצוגה של יצרן סיני וכלל לא ידע שמדובר בדגם השייך ל"דבש".
הנתבעים הוסיפו, כי מדובר בעיצוב שאינו מקורי, חדשני או ייחודי, ש"דבש" עצמה החליטה שלא לשווקו בישראל. משכך, היא גם ממילא לא יכלה לרכוש בו מוניטין. עוד טענו, כי יובאו לארץ רק 100 סטים מהדגם המדובר שהניבו רווח מזערי.
גם "עיצוב שגרתי" זכאי להגנה
השופט פרופ' עופר גרוסקופף ציין כי עיצוביה של "ציפי דבש" אמנם אינם יוצאי דופן, אך הבהיר שגם עיצובים שגרתיים ניתנים לרישום כמדגם. הוא הוסיף, כי על אף שהחברה טרם חשפה את הדגם לציבור, הוא מעוצב בסגנון שלה, וניתן להניח כי אלו שמכירים אותה יחשבו שמדובר במוצר "דבש".
כך, ניתן גם להניח שהבעלים של "איי בייבי", העוסק באותו התחום, הכיר היטב את מוצריה של "ציפי דבש", ולפחות חשד שמדובר בעיצוב שלה. גם אם פעל בתום לב, קבע השופט, הוא לא פטור מאחריות להפרת המדגם. עם זאת, השופט דחה את התביעה נגד המתווך, וקבע כי הוא אינו אחראי להפרה.
אף על פי שקיבל את התביעה כנגד "איי בייבי" ובעליה, השופט קבע כי התובעים לא הציגו ראיות לנזק שלטענתם נגרם להם. בהיעדר אפשרות לאמוד את הנזק, השופט חייב את "איי בייבי" ובעליה לשלם ל"דבש" פיצוי של 50,000 שקל בלבד, ללא הוכחת נזק. לא ניתן צו להוצאות.
בפסק הדין הובהר, כי רישום מדגם מקנה את הזכות לעיצוב עצמו ולאו דוקא למוניטין כלשהוא המבטא נכס רוחני אחר. הקישור בין המדגם לבין הבעלים אינו נובע רק מסימן ספציפי, אלא מליין מוצרים המזוהה עם בעלי המדגם.
אבחנה חשובה נוספת היא עניין הוכחת הנזק הנגרם בפועל בגין גניבת עין ו/או הפרת מדגם. אכן, קשה לכמת נזק בקניין רוחני, אולם על בעל המדגם להציג נתונים שיאפשרו לאמוד את הנזק שנגרם, ולו בקירוב.
* עו"ד אלי שמעוני עוסק בקניין רוחני לרבות סימני מסחר, מדגמים וזכויות יוצרים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין