הזכות שלי: כיצד לנהוג בחקירה משטרתית?

מאת: עו"ד חי הבר

לא מן הנמנע שמי מהקוראים ימצא את עצמו, ביום בהיר אחד, מחליף מבטים רבי משמעות עם שוטר, אם כמתלונן ואם כחשוד. לפני שאתם מבקשים לדבר עם עורך-הדין שלכם, כדאי שתדעו איך לעמוד על זכויותיכם. לצערנו, המשטרה לא תנדב לכם את המידע הזה מרצונה החופשי.

כמו בכל מדינה מערבית דמוקרטית, גם בישראל ישנם חוקים רבים, שמטרתם לשמור על זכויות האדם של האזרחים העומדים מול הרשויות. אבל מה קורה כשהגוף האמון על אכיפת החוק מפר אותו בעצמו?

לא משנה למה השוטר עיכב אתכם או ביקש מכם לעצור בצד, לא משנה מאיזו סיבה התקשרו אליכם וביקשו מכם להתייצב לחקירה, כדאי שתדעו: יש לכם זכויות מול השוטרים -במדים או בלעדיהם. מהן הזכויות הללו? איך צריך להתנהג? ממה צריך להיזהר? כל התשובות במדריך זה.

חשוב: המידע במדריך זה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מתי מותר למשטרה לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכליו, ברכבו, בביתו?

ככלל, על המשטרה להצטייד מבעוד מועד בצו חיפוש למקום הספציפי, חתום ע"י שופט.

על מנת שלא לכבול את ידי המשטרה, מרחיב החוק את סמכויות החיפוש ללא צו, בנסיבות בהן קיים "חשד סביר" לביצוע עבירה. כעיקרון, ניתן לבקש מהשוטר להסביר את פשר עריכת חיפוש כזה.

אם יתברר מאוחר יותר כי החיפוש נערך שלא כדין, עשויות להיות לכך השלכות (במסגרת ההליך הפלילי), עד כדי פסילת הראיות שנמצאו במהלך החיפוש.

האם ניתן להתנגד לחיפוש?

אזרחים רבים אינם מודעים לזכותם לסרב לחיפוש על גופם או ברכבם, כשאין לשוטר צו חיפוש. זכות הסירוב עומדת גם כאשר ברור שהבקשה לחיפוש אינה מוצדקת, כיוון שלא נעשה דבר שיכול היה לעורר אצל השוטר "חשד סביר" לביצוע עבירה.

כדאי לדעת, שהסכמה לדרישת השוטר לבצע חיפוש ברכבכם או על גופכם ללא כל סיבה עלולה להוביל לפתיחת תיק פלילי נגדכם! אם, למשל, ימצא השוטר בתא-הכפפות את סכין המטבח הישנה ששכחתם אחרי הפיקניק מלפני שנה, זה יספיק לו בשביל להתחיל בהליכים פליליים.

מתי יכולה המשטרה לעכב ולקחת אדם לחקירה בתחנה? (לקחת, ולא לזמן)

לכל שוטר סמכות רחבה לעכב כל אזרח. ניתן לעכב הן חשוד בביצוע העבירה והן מי שהמשטרה רואה אותו כעד. לקיחת אזרח לחקירה ללא זימון מוקדם היא אפשרית ותלויה בנסיבות המקרה ובשיקול הדעת של השוטר. אך כדאי לדעת, שכל עוד לא נתקבל אישור מתאים, העיכוב מוגבל ל- 3 שעות בלבד.

לפיכך, אם שוטר מבקש מכם להתלוות אליו לתחנת המשטרה, עליכם לציית לו, אך גם לעמוד על זכותכם לצאת מהתחנה כעבור 3 שעות.

האם המשטרה יכולה לזמן לחקירה בטלפון? האם זה חוקי?

לעיתים, המשטרה נוהגת לזמן נחקרים לתחנה באמצעות שיחת טלפון. מאחר שמקבל השיחה אינו יכול לאמת את זהות הדובר מעברו השני של הקו -באפשרותו לדרוש כי הזימון יעשה בכתב. ככלל, מסירת הזימון יכולה להתבצע באמצעות הדואר, הפקס או במסירה אישית ע"י שוטר.

מה מעמד הנחקר: עד או חשוד?

בעוד שמטרת חקירת העד היא איסוף ראיות וחשיפת מבצע העבירה, מטרת חקירת חשוד היא קבלת גרסה או הודאה בנוגע לביצועה.

כאשר אדם נחקר כחשוד, מרחפת מעל ראשו הסכנה כי בהמשך יהפוך לנאשם. על כן, ישנו הבדל מהותי בין זכויות החשוד לאלו של העד.

מה על החשוד לדעת בתחילתה של חקירה?

עם תחילת החקירה חייב החוקר להזהיר את הנחקר וליידעו על נושא החקירה ועל החשדות בגינם הוא נחקר.

במידה והנחקר לא מיודע כאמור, עליו להתעקש על קבלת המידע עוד בתחילת החקירה ובטרם ענה על שאלות החוקרים. כך יוכל גם לממש את זכותו להתייעץ עם עו"ד.

במידה והחוקר מסרב לתת את המידע, באפשרות הנחקר לשמור על זכות השתיקה, תוך הדגשה כי הסיבה לכך היא סירובו של החוקר ליידע אותו בפרטי החקירה. במקרה כזה, יש לדרוש את מימוש הזכות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולפני מתן הגרסה בחקירה.

הפרדוקס של זכות השתיקה

למרות שלעיתים השתיקה בחקירה נראית כפתרון הטוב ביותר, חשוב לדעת שני דברים: ראשית, שתיקת החשוד יכולה לשמש בבוא העת כחיזוק ראייתי לראיות התביעה ובכך להוביל אף להרשעתו. שנית, שתיקה בחקירה ומסירת גרסה מאוחרת יכולה לפגוע במשקלה של הגרסה.

מהי בדיקת פוליגרף? האם מדובר בראיה קבילה?

מכשיר הפוליגרף (גלאי שקר) מודד ומתעד את תגובותיו הפיזיולוגיות הבלתי-רצוניות של הנבדק בעת מענה על שאלות. כך ניתן לקבל אינדיקציה על אמירת אמת או שקר.

ממצאיה של בדיקת הפוליגרף אינם קבילים כראיה בהליך הפלילי, אך בהחלט עשויים להיות מוצגים בפני ביהמ"ש בהליכים אחרים, כמו מעצר, ולהוות גורם מכריע בהחלטת השופט אם להורות על המשך מעצר או על שחרור.

הסכמת החשוד לבקשת המשטרה לבצע בדיקת פוליגרף תלויה בנסיבות המקרה הספציפי, אך בכל מקרה מומלץ שלא להסכים לבדיקה מבלי להתייעץ קודם לכן עם עו"ד.

מהו עימות? האם אפשר להתנגד לו?

כאשר קיים פער בין גרסת החשוד לגרסת המתלונן או בין גרסאותיהם של מספר חשודים, המשטרה רשאית לבצע ביניהם עימות. מדובר בשיחה מבוקרת המנוהלת ומתועדת ע"י המשטרה, במהלכה החוקר מעמת את גרסאות הצדדים, מתוך ההנחה שכך תיחשף האמת או יחוזקו החשדות ו/או הראיות כלפי אחד מהם.

על-אף שהמשטרה מבקשת את הסכמת הצדדים לקיום העימות, קיומו בפועל אינו מותנה בהסכמתם אלא בהחלטת המשטרה בלבד. יש לשים לב, שבמרבית המקרים העימות יצולם ויוקלט - באופן גלוי או סמוי - בנוסף לתיעודו בכתב.

מהו מסדר זיהוי? האם להסכים להשתתף?

מסדר זיהוי יכול להתבצע באופן של העמדת החשוד בשורה אחת בין ניצבים או באופן של הצגת לוח תמונות, שביניהן תמונת החשוד.

מאחר שלזיהוי אדם במסדר זיהוי יש השלכות ממשיות על מצבו המשפטי, חשוב להקפיד כי המסדר יערך בהתאם לכללים, כמו הכלל שהניצבים צריכים להיות דומים לחשוד.

המשטרה מחויבת ליידע את החשוד על כוונתה לבצע מסדר זיהוי ועל זכותו לבקש מעו"ד להיות נוכח. עוה"ד של החשוד רשאי לאשר או לפסול שימוש בניצבים או בתמונות של ניצבים שאינם דומים לחשוד, ולוודא כי העד מבצע את מלאכת הזיהוי עפ"י הכללים.

ממה עלי להיזהר במהלך החקירה?

הכלל הראשון - כמו שבוודאי ראיתם באינספור סרטים - הוא שאסור לדבר עם אחרים בתא המעצר. המשטרה מתקינה אמצעי ציתות והקלטה במקומות שונים ומשונים: על ספסל ההמתנה בתחנה, בניידת המשטרה וכיו"ב, ובכל זאת רבים נופלים בפח ומספקים לה חומרים מפלילים גם כאשר לא ביצעו את העבירה. הרגשת הבדידות וחוסר האונים, הרצון לפורקן וחוסר תשומת הלב הם, בין היתר, הגורמים הישירים לפטפוטים מיותרים.

חשוב לזכור: כאשר חשוד נמצא בחקירה, עליו לשכוח את הסביבה ולתקשר אך רק עם עורך דינו.

עד כמה חשוב האליבי?

טענת האליבי היא טענה שיש בה להכריע את גורלה של החקירה ולהוכיח את חפותו של החשוד או הנאשם: אם הוא לא היה במקום ביצוע העבירה - אז וודאי שלא הוא זה ביצע אותה.

יש להעלותה בהזדמנות הראשונה האפשרית ולדאוג לספק עליה כמה שיותר פרטים, כדי שניתן יהיה להוכיחה. בעולם בו אנו חיים, מרבית תנועותינו מתועדות באמצעים שונים - כך שפעמים רבות אין קושי לאמת או להפריך את האליבי.

המשטרה החליטה לשחרר חשוד בתנאים מגבילים. האם ניתן לערער על ההחלטה?

לקצין משטרה יש סמכות לשחרר חשוד בתנאים מגבילים, ביניהם גם מעצר בית של עד 5 ימים, הרחקה ממקום מסוים, או חתימה על ערבות כספית אישית או של ערב.

החשוד רשאי לסרב לתנאי השחרור או לדרוש את שינויים, אך במקרה שכזה צריך לקחת בחשבון שסירוב יכול להביא גם למעצרו והבאתו בפני שופט, שיקבע את התנאים. בכל מקרה, על התנאים המגבילים שקבע קצין משטרה ניתן לערער לבית משפט השלום.

מה עושים כשהמשטרה מתעמרת בחשוד ומסרבת לדרישותיו לשמור על זכויותיו?

לכל הפרת זכויות מצד המשטרה עלולות להיות השלכות בהמשך. לעיתים, הדבר ישפיע על עוצמת הראיות בתיק ועלול אף להביא לנקיטת הליכים כנגד השוטרים עצמם. בכל מקרה, על החשוד ליידע תמיד ובזמן אמת את עורך-דינו בנוגע ליחס שקיבל בעת מעצרו וחקירתו, בכדי שהעניין יטופל מול הגורמים המתאימים.

לסיכום

זכויות האזרח אינן משהו להקל בו ראש, וככל שאזרחים רבים יותר ישננו אותן, כך יקשה להפר אותן. כדאי תמיד לזכור, שידע הוא כוח. על אחת כמה וכמה בהתנהלות מול גורמי החוק, שלעיתים הם עצמם אינם יודעים את החוק כלשונו או מנצלים את תמימות האזרחים על מנת להפעיל מרות יתרה.

* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום הפלילי.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין