צעיר מאזור ירושלים נתפס נוהג ללא רישיון, כשהוא בתקופת מאסר על תנאי בגין אותה עבירה בדיוק. בשבוע שעבר השופטת החליטה להימנע ממאסר בפועל, והחליטה לשים דגש על שיקום.
בשנת 2014, צעיר בן 23 שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, הודה והורשע בנהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח (בנוסף לעבירות של גניבת רכב וקשירת קשר לביצוע פשע). במסגרת העונש, הוטל עליו מאסר בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי של ששה חודשים.
לייעוץ בענייני תעבורה:
עורך דין תעבורה
בעודו במהלך "תקופת התנאי", הוא שוב נתפס נוהג ללא רישיון, והוגש נגדו כתב אישום בביהמ"ש לתעבורה בירושלים.
בנסיבות אלה ניתן היה לצפות כי העבריין יישלח למאסר, שהרי הוזהר וכבר נגזר עליו מאסר על תנאי. ואולם, לכל כלל יש חריגים, כפי שניווכח להלן.
במסגרת הטיעונים לעונש, המדינה טענה כי מדובר בנאשם שהוא בבחינת "שור מועד", המנהל אורח חיים עברייני. לפיכך המדינה ביקשה "להפעיל" את התנאי ולהשית עליו 6 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לעונשים נוספים כגון מאסר על תנאי, פסילה למשך שנה, פסילה על תנאי והתחייבות כספית.
שירות המבחן הכין תסקיר בו המליץ להימנע ממאסר, בכדי להמשיך בהליך טיפולי שבו החל הנאשם ועל מנת לאפשר לו לפרנס את עצמו ואת אחותו הסמוכה לשולחנו.
בתסקיר צוין כי מדובר בנאשם בעל נסיבות חיים קשות. מחד ישנו סיכון שיחזור לסורו ומאידך יש סיכוי משמעותי לשיקומו.
הנאשם מצדו הביע חרטה, ציין כי הוא מודע לחומרת העבירה וסיפר על שינוי חיובי בהתנהגותו. הוא ביקש להימנע ממאסר בפועל ולהטיל עליו שוב תקופה של מאסר על תנאי בלבד, וזאת בשל השינוי החיובי בתנהגותו, העובדה שהצליח בשנה האחרונה להתמיד בעבודה ובטיפול ואף התארס.
סיכוי ממשי
השופטת שרית זוכוביצקי-אורי כי אף על פי שהכלל הוא כי במקרים שכאלה יש להפעיל את התנאי, כלומר להפוך אותו למאסר בפועל, לבית המשפט יש שיקול דעת, וניתן להאריך את התנאי במצבים שבהם העונש יפגע באופן כבד בשיקומו של הנאשם, וכאשר מוצדק לתת לו הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר.
"לאחר ששקלתי את האמור בתסקיר ולא בלי לבטים, החלטתי להעניק לנאשם הזדמנות אחרונה לתקן את דרכיו ולאפשר שיקומו", קבעה השופטת.
השופטת הבהירה שלא נעלמו מעיניה יתר שיקולי הענישה – גמול, הרתעה ומניעה – כולל האינטרס הציבורי שבהענשת מי שהרהיב עוז ונהג מבלי שהורשה לנהוג, פעמיים.
"ואולם סבורה אני כי במקרה דנן חברו השיקולים האינדיבידואליים של הנאשם עם שיקולי הציבור בכללותו לאותה המטרה והיא שבסופו של דבר ישנו סיכוי ממשי כי הנאשם לא יבצע עבירות נוספות ויחדל מלסכן את ציבור עוברי הדרך", ציינה השופטת.
בהקשר זה השופטת הדגישה שכיום יש לנאשם רישיון נהיגה, כך שהסיכוי שישוב לבצע את אותה עבירה פחת באופן ניכר.
משכך ולאחר ששקלה את הדברים "בכובד ראש", כלשונה, השופטת החליטה להימנע מהפעלת התנאי.
על הנאשם נגזר עונש שכלל קנס בסך 1,000 שקל, ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים, וכן פסילה על תנאי. בנוסף, השופטת גזרה על הנאשם ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים נוספות.
* עורך דין רון סייג עוסק בדיני תעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין