לפני כשבוע התיר בית המשפט לאזרחית ניו-זילנד להגר עם שני ילדיה למולדתה הרחוקה, אף שאביהם מתגורר בארץ. השופטת שפרה גליק ציינה כי ההורים, שהכירו בניו-יורק, היו צריכים לקחת בחשבון שפרידה עלולה לגרור התמודדות קשה.
בני הזוג, שהכירו בניו-יורק ב-2003, הגיעו ארצה ב-2009 עם שני ילדיהם, בשל הידרדרות במצבה הבריאותי של אם האב. לאחר שנפטרה, המשפחה נשארה בארץ כדי לטפל בענייני הירושה, אלא שלפני כשנתיים האישה גילתה שבן זוגה בוגד בה והשניים נפרדו.
לסיוע בנושאי הגירת ילדים
עורך דין משפחה
ב-2013, ביקשה האישה, שנותרה ללא אשרת שהייה, לחזור לניו-זילנד, מולדתה, יחד עם הילדים. האישה טענה כי בארץ אינה יכולה לדאוג לרווחת ילדיה. אין לה כאן אף אחד, אין לה רישיון לעבוד והיא אפילו לא יכולה לפתוח חשבון בנק. בניו-זילנד, לעומת זאת, מחכה לה משפחה שנכונה לעזור ולתמוך בה ובילדים.
אבי הילדים התעקש שיישארו בארץ. הוא תיאר את האם כאישה חסרת רסן ולא אחראית, ועמד על כך שטובת הילדים להישאר עמו. הוא גם הוסיף שבנם הבכור סובל מבעיות, וניתוקו מהמסגרות הטיפוליות בהן הוא נמצא יזיק לו.
"הרע במיעוטו"
כדי להגיע להכרעה בתביעה הקשה, נעזרה השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בפסיכולוגית קלינית, שהציעה שלוש אפשרויות: האחת, הסדרת מעמד האם והילדים בארץ. השניה, חזרת המשפחה כולה לניו-יורק. השלישית, היתר הגירה לניו-זילנד, תוך התחייבות לקיום קשר רציף עם האב.
המומחית הבהירה שבמקרה הנוכחי האופציה השלישית היא הישימה והנכונה ביותר עבור הילדים ודעתה התקבלה על השופטת, שמצאה כי זה "הרע במיעוטו".
השופטת הצרה על כך שבתיק הנוכחי אין שום אפשרות שלשני ההורים יהיה קשר רציף עם ילדיהם, וציינה כי החלטתה מבוססת על איזון בין האינטרסים המנוגדים של השניים.
לאחר מכן הסבירה השופטת מדוע שתי החלופות האחרות שהציעה המומחית אינן מתאימות: החזרה לארה"ב אינה אפשרית כיוון שאף אחד מההורים אינו אזרח שם והאב נמצא במערכת יחסים חדשה ומצפה לילד.
גם האפשרות להישאר בישראל גרועה: האישה והילדים אינם יהודים והיא לא יודעת את השפה. מעבר לכך, מערכת היחסים בין ההורים עכורה ביותר והאב לא יעזור לאם להשתקע כאן.
מנגד, השופטת מנתה את הסיבות המטות את הכף לטובת ההגירה: לאם יתרון הורי קטן על פני האב. האם תוארה על ידי גורמי הרווחה והמומחית כדמות חיובית, חרוצה, חמה ובעיקר – מודעת לחשיבות הקשר בין האב לילדים. לעומתה, האב תואר כאדם ביקורתי שאינו מאמין בזולת ובנשים ומאשים את האם בכל הרע. מכאן, שהסיכוי שהאם תאפשר קשר בין האב לילדים גבוה יותר מהמצב ההפוך, ולמעשה, ספק אם האב יגרום לשמירת קשר בין הילדים לאמם. כמו כן, מאחר שהילדה הקטנה רק בת חמש, עדיין קיימת חזקת הגיל הרך.
עניין נוסף הוא העובדה שהאם והילדים עומדים כיום בפני סכנת גירוש, שאם תתממש תוביל לתוצאה הרסנית.
כמו כן, הזכירה השופטת שפן מסוים של טובת הילד הוא שלהורה שלו יהיה טוב ועל כן יש מקום להתחשב באם, שבמולדתה מחכה לה משפחה ותמיכה מצד הרשויות, מה שיאפשר לה לטפל בילדים באופן מיטבי.
התוצאה היא שההגירה הותרה בכפוף למספר תנאים, בהם ביקורים הדדיים של האב ושל הילדים, הפקדת ערבויות לקיום ההתחייבויות ושמירה על קשר רציף ויומיומי בין האב לילדיו. האב חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 25 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד מרווין
- ב"כ הנתבע: עו"ד דן שלם
* עו"ד גיא אופיר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין