במחוזי טענו ההורים ש"כללית" והמכון הגנטי בתל השומר לא שלחו אליהם את תוצאות הבדיקות הגנטיות של האם, דבר שמנע מהאב להיבדק. בערעור הם הציגו גרסה שונה, אך השופטים לא השתכנעו.
הבן נולד ב-2008 ואובחן כחולה "קנוואן", מחלה גנטית שפוגעת בהתפתחות הקרום המגן על העצבים במוח. אחד התנאים לאפשרות לחלות במחלה הוא ששני ההורים יישאו את הגן הרלוונטי.
לייעוץ בענייני רשלנות רפואית:
עורך דין רשלנות רפואית
המחלה גורמת ללקויות קשות ולתוחלת חיים קצרה. בעקבות הלידה, הגישה המשפחה תביעה לפיצויים נגד קרן קופת חולים "כללית" והמכון הגנטי בתל השומר, בעילה של "הולדה בעוולה".
ביסוד התביעה עמדה הטענה שהם מעולם לא קיבלו את תוצאות הבדיקות הגנטיות שנערכו לאם ואת ההודעה שהיא נשאית קנוואן. לפיכך, לטענתם, נמנעה מהם האפשרות לערוך לבעל בדיקת נשאות, שתוצאותיה היו מביאות למניעת הלידה.
בשנת 2013 בית המשפט המחוזי בלוד דחה את התביעה וקבע שההורים קיבלו את תוצאות בדיקת הנשאות. בית המשפט סבר שגרסתם אינה הגיונית, ואף סותרת את הרשומות והמסמכים הרפואיים.
בית המשפט התרשם שההורים היו מעורים בהריון ומודעים לצורך לעקוב אחר תוצאות הבדיקות. במצב זה, קבע בית המשפט, קשה להעלות על הדעת שאיש מהם לא היה מנסה לברר תוצאות הבדיקות, אם הן אכן לא הגיעו.
המערערים הגישו ערעור בבית המשפט העליון, בו "הסיטו את מרכז הכובד" של טיעוניהם, כלשון השופט מני מזוז, מטיעון של אי ידיעה לטיעון בדבר אי הבנה של משמעות הבדיקה.
הם טענו, בין היתר, כי ההסבר שנתן הרופא המטפל אינה מספיק ליצירת "הסכמה מדעת" להמשך הטיפול בהם. בנוסף, לטענתם, הרופא היה צריך להמשיך ולעקוב אחר מילוי המלצותיו והמשך הבירור הגנטי על ידי המערערים.
המכון הגנטי ביקש לאמץ את קביעות המחוזי, שלפיהן המערערים קיבלו את תוצאות הנשאות של בנם והבינו את משמעותן.
גם קופת חולים הסתמכה על פסק הדין של המחוזי. הקופה הדגישה שהתנהלות המערערים ניתקה את הקשר הסיבתי שבין המחדלים המיוחסים לה לבין לידת הבן הפגוע, בייחוד לאור המעורבות שגילו הם ובני משפחתה של י' בהריון.
הבינו את המצב
השופט מני מזוז התרשם כי בית המשפט המחוזי בחן כל פרט והכריע "ברגישות ראויה לציון". לאחר מכן, השופט הסביר כי המערערים אינם רשאים "לשנות חזית" ולהציג גרסה עובדתית חלופית, שסותרת את הגרסה שהציגו בבית המשפט המחוזי, גם אם היא נדחתה מכל וכל.
לגופו של עניין, גם הגרסה החדשה לא הייתה משכנעת. השופט התמקד בעדותה של אחת הרופאות, שתיארה את המעמד הקשה בו בישרה למערערים על המחלה של בנם. האם המערערת סיפרה שבעלה לא ביצע את בדיקת הנשאות כיוון שדודה שלהם, גניקולוגית במקצועה, אמרה שאין צורך מאחר שהבעל "לא ממש אשכנזי".
אותה רופאה אף סיפרה שבפגישה נוספת, הבעל אמר "מי היה מאמין שרבע אשכנזי זה עדיין משמעותי".
עדות זו, קבע השופט מזוז, מצביעה גם על ידיעה וגם על הבנה מלאה של המערערים, בדבר משמעות הנשאות והסיכונים האפשריים.
בשולי הדברים, השופט חתם בהבעת הערכה למערערים על הדאגה הגדולה והטיפול המסור שהם מעניקים לילדיהם.
השופטת אסתר חיות והשופט נועם סולברג הצטרפו להכרעה ודחו את הערעור. לנוכח הנסיבות המצערות, לא נפסקו הוצאות לחובת המערערים.
- ב"כ המערערים: עו"ד דניאל שבח, עו"ד שלומית נסים
- ב"כ המשיבות: עו"ד שושנה גלס; עו"ד חווה גלזר, עו"ד יעקב אבימור; עו"ד מירב ג'יניאו-הבר
* עורך דין ד"ר מאיר טויזר עוסק ברשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין