ישראלי המתגורר בחו"ל ויתר על אזרחותו לאחר ששמע שהוא חייב לשלם לבתו מזונות. בשלב מסוים, אם הילדה הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ שהוא דרש לבטלו. ביהמ"ש הבהיר לו, שגם אם הוא כבר לא ישראלי, הוא חייב לעמוד בחובות מוסריות בסיסיות ולדאוג למזונות בתו.
צעירה ישראלית ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם ישראלי המתגורר בחו"ל, וילדה לו בשנת 2002 בת. מערכת היחסים הסתיימה, ועם חזרתה לישראל הגישה האישה תביעות אבהות ומזונות נגד בן זוגה לשעבר.
ב-2005 הוכר האיש כאבי הילדה וחויב במזונות. בסמוך, הוא החליט לוותר על האזרחות הישראלית.
בעיות הוצאה לפועל?
פנה ל עורך דין הוצאה לפועל
ב-2013 חתמו השניים על הסכם שקבע שאם הבחור יימצא כאבי הקטינה, הוא ייפגש עמה לפחות פעמיים בשנה, וככל שלא יעמוד בהבטחתו – יפקיד על כל מפגש שהפסיד 3,750 שקל. האם, מצידה, התחייבה שלא תנקוט נגדו בהליכים משפטיים אף פעם. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.
ואולם, גם לאחר שבדיקת רקמות איששה את אבהותו, האב מעולם לא נפגש עם בתו ולא שילם לה דבר.
ביוני 2014 הגישה האם תביעת מזונות בשם בתה. האב ביקש לדחות את התביעה תוך שהסתמך על התחייבות האם בהסכם. עמדתו נדחתה והוא חויב במזונות של 2,500 שקל לחודש.
אלא שגם הפעם האב לא שילם את המזונות. האם פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל והוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, עליו גילה כשהגיע ארצה לביקור. בבקשתו לביטול הצו נפסק כי יוכל לעזוב את הארץ רק אם יפקיד ערבות של 165 אלף שקל.
האב ערער על ההחלטה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב. הוא טען, כי אינו אזרח ישראל יותר והוא ממש "כלוא" בארץ ללא קורת גג וללא יכולת לעבוד.
עוד הוא טען כי ניתן לאכוף את חיוב המזונות במקום מגוריו בחו"ל, וכי האם טמנה לו מלכודת כשלא הודיעה לו שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
האם טענה כי הצו חייב להישאר על כנו שאחרת בתה לא תזכה לראות ולו שקל אחד מאביה. לטענתה היא לא הודיע לאב על הצו כי פחדה שלא יגיע לישראל.
היא הוסיפה כי לאורך כל השנים הקפיד האב לטעון שהוא חסר כל. משכך, חזרתו לחו"ל לא תניב לו הכנסות שיסייעו לבתה. עוד לטענתה, הוא בהחלט יכול לעבוד גם בישראל והוא לא כזה מסכן כפי שהציג את עצמו, כיוון שיש לו בת זוג, משפחה וחברים בארץ.
התנער מבתו
סגן הנשיא, השופט נפתלי שילה קבע כי בנסיבות החריגות והמיוחדות הללו יש להעדיף את זכות הבת על פני זכות האב.
השופט הבהיר שההסכם בין האב לאם אינו מחייב את הקטינה, והיא רשאית לנקוט בכל אמצעי חוקי כדי לקבל את המזונות להם היא זכאית, וגם "חטאי האם", שלא עדכנה את האב על הצו, אינם גורעים מזכויותיה.
השופט מנה מספר סיבות שבעטיין החליט שלא לבטל את הצו, בהן התנערות האב מבתו והתחמקותו מזה שנים רבות מלקיים את חובתו הבסיסית והמוסרית לשלם את מזונותיה. השופט ציין שהאב אפילו לא טרח להצהיר שישתדל לשלם את המזונות.
כמו כן, קבע השופט שלפי הטענות על מצבו הכלכלי, לא נראה שההישארות בארץ תפגע במטה לחמו, וממילא לא ניתן יהיה לגבות ממנו את המזונות במקום מגוריו.
בסיכומו של עניין הערעור נדחה והאב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד חגית אפרתי עוסקת בדיני משפחה והוצאה לפועל
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין