לפני כשנה עלתה האם על טיסה לכיוון אחד מארה"ב לישראל עם שני הילדים, ללא ידיעת האב. תביעה שהגיש האב מכוח חוק אמנת האג להחזרת ילדים חטופים התקבלה לפני כשבועיים בבית המשפט למשפחה בתל אביב.
בני הזוג, בעלי אזרחות כפולה ישראלית ואמריקאית, נישאו לפני כ-17 שנה ונולדו להם שני ילדים. לאורך השנים גרה המשפחה בארה"ב, למעט שנה אחת בה שהו בישראל.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
באחד הימים בתחילת חודש מרץ 2015 אספה האם את שני הילדים, בני חמש ושמונה, ממסגרות החינוך ועלתה עמם על טיסה לישראל. בטרם המריאו היא שלחה לאמו של האב הודעת טקסט בה כתבה כי היא והילדים בדרכם לישראל לצמיתות.
בתחילת ינואר השנה הגיש האב תביעה לבית המשפט למשפחה בתל אביב וביקש כי שני ילדיו יושבו לארה"ב בהתאם לחוק אמנת האג להחזרת ילדים חטופים.
לטענתו, מספר חודשים לפני החטיפה האם הייתה במצב נפשי ירוד ולכן הסכים כי תיסע עם הילדים לחופשה בישראל בחודשי הקיץ, ואף חתם בקונסוליה על מסמכים המאפשרים לה לפעול בעניינם בישראל גם בשמו.
לתדהמתו, האם הקדימה את מועד הטיסה ובמהלך "חד צדדי ומתוכנן היטב" חטפה את הילדים ומאז היא מונעת ממנו קשר תקין עמם.
האם טענה מנגד כי נמלטה על נפשה בשל אלימותו של האב כלפיה ולא מדובר בחטיפה אלא במצב של חוסר ברירה. היא הוסיפה כי גם אם הרחקת הילדים הייתה שלא כדין, האב הסכים למעבר והשלים עמו.
האם המשיכה וטענה כי החזרת הילדים לארה"ב עלולה לפגוע בשלומם שכן אביהם אדם אלים השקוע בחובות כבדים.
האב השיב כי מעולם לא השלים עם המצב וממועד החטיפה היה עסוק כל כולו בהליכים משפטיים להחזרת הילדים בארה"ב ובישראל. האב הדגיש כי הילדים הם "כל עולמו" ועם שובם ידאג לכל רווחתם.
לא הסכים ולא השלים
השופטת תמר סנונית פורר קבעה באופן חד משמעי כי האם הרחיקה את הילדים מביתם ומאביהם בפעולה חד צדדית מכוונת ומתוכננת היטב, ומדובר בחטיפה.
לדבריה, הוכח כי האב חתם על המסמכים בקונסוליה כשסבר שהאם והילדים נוסעים לחופשה. גם הודעת הטקסט ששלחה האם לסבתא מאשרת כי האב לא ידע על העזיבה ותומכת בגרסתו, כתבה השופטת.
אין גם כל בסיס לטענת האם כי האב הסכים או השלים עם המהלך ציינה השופטת. אחרת, לא ברור מדוע עלתה האם על הטיסה בסתר, תוך הוצאת הילדים מבית הספר והגן באמצע היום, ללא הכנה מוקדמת וללא חפציהם האישיים.
השופטת הוסיפה כי גם תכתובות המייל הרבות בין הצדדים מוכיחות את המצוקה העצומה של האב לאחר החטיפה.
עוד נקבע כי האם לא הצליחה להוכיח קיומו של "חשש החמור" לילדים אם יושבו לארה"ב, ומכל מקום "אין להשלים עם מצב שבו תחת לנקוט בהליכים כדין מעדיף הורה אחד לפעול באופן חד צדדי ללא ידיעתו של ההורה השני ולקבוע עובדות בשטח על חשבון ילדיו הקטינים ועל חשבון ההורה האחר".
השופטת סיכמה כי לו האם דאגה לטובת הילדים, היה עליה להתמודד עם המצב באמצעות נקיטת הליכים מתאימים בארה"ב, שכן את המחיר של התנהגותה שילמו, ועוד ישלמו, דווקא הקטינים.
לבסוף, השופטת הורתה להחזיר את הילדים לארה"ב ופסקה לחובת האם הוצאות של 60,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ליטל קוזקוב מטעם הסיוע המשפטי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עו"ד רפי שדמי ועו"ד סיוון שמר
* עורך דין אסף לאור ממשרד עו"ד הרצליך-לאור עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין