אישה בהליכי גירושין הוציאה נגד בעלה והילדים צו עיכוב יציאה מהארץ. במקביל, בביהמ"ש למשפחה היא ביקשה להורות על החזרת הילדים למקום מגוריהם בניו יורק. השופט: המבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת לשפר את מצבה בהליך הגירושין.
השניים התחתנו ב-2007 ונולדו להם שני בנים ובת. ב-2013 הם עברו להתגורר בארה"ב. לפני כארבעה חודשים, הם הגיעו ארצה להשתתף בחתונה של אחות הבעל. הבעל ניצל את שהותם בארץ, ובבוקר האירוע הגיש נגד אשתו תביעה לגירושין בביה"ד הרבני בירושלים, אליה כרך גם תביעות הנוגעות לילדים ולרכוש.
מסוכסכים על הילדים?
עורך דין משפחה
ביה"ד נעתר לבקשתו והוציא נגד האם והילדים צו עיכוב יציאה מן הארץ. בתגובה, האישה הגישה תובענה לשלום בית בה ביקשה מביה"ד להפנות את הצדדים לייעוץ זוגי.
לאחרונה, האם ביצעה מהלך נוסף. היא הגישה בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים בקשה להורות על החזרת הילדים לניו יורק בארה"ב. הבקשה הוגשה על פי אמנת האג (היבטים אזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית), אשר אושררה בישראל בחוק.
האם טענה, בין היתר, כי מעבר המשפחה לארה"ב היה לצמיתות, הילדים התערו במוסדות החינוך ובחברה בארה"ב.
לטענתה, לאחר שהגיעו לארץ, בדיעבד הסתבר לה שהאב ובני משפחתו טמנו לה פח והשתמשו בחתונה כדי להשיב אותה ואת הילדים לישראל בעל כורחם.
מנגד, האב טען כי מלכתחילה המעבר לארה"ב היה זמני, ולאחר שניסיון ההשתקעות בארה"ב כשל כלכלית, הוא ואשתו החלו לתכנן את חזרתם לארץ. אלא שכשהגיעו ארצה אירע קרע שגרם לפרידה.
בין היתר, הוא הוסיף כי לא מדובר בחטיפה, שהרי כיום הילדים אצל האם. לשיטתו, מטרת הבקשה היא ניסיון לעקוף את החלטות ביה"ד הרבני, שנעתר לו והוציא כנגדה וכנגד הילדים צו עיכוב יציאה מן הארץ.
שני הצדדים לא אמינים
השופט הבכיר שלמה אלבז ניתח את הראיות והשתכנע כי "טענת הנתבע כאילו בני הזוג סיכמו לשוב ארצה נדחית בזה ואני מקבל את טענת התובעת שהנתבע רקם מאחורי גבה להביאה ארצה, כביכול, אך ורק כדי להשתתף בחתונת אחותו, כאשר תכנן מראש שהתובעת והילדים יישארו בישראל".
ואולם, השופט דחה את בקשת האם מאחר שהגיע למסקנה כי היא השלימה בדיעבד עם שהות הילדים בארץ – מה שנקרא "חריג ההשלמה" לאמנת האג, אותו השופט ניתח בהרחבה.
"לא רק שלא נפגעו זכויות המשמורת וזכויות הביקור של התובעת אלא שהנתבע טוען שהתובעת היא זו שקובעת את מפגשיו עם הילדים", ציין השופט.
השופט הוסיף כי האם עשתה פעולות שמעידות על כך שתכננה להישאר עם הילדים בארץ, למשל רשמה אותם למוסדות חינוך.
השופט הזכיר כי במסגרת תביעת שלום הבית גם האם עצמה הוציאה נגד הילדים והאב צו עיכוב יציאה מהארץ, ולמרות זאת היא הגישה תביעה סותרת להחזרתם לארה"ב. זאת, כאשר בכל השיחות המוקלטות בינה לבין האב לא נכללה מצידה כל דרישה להשבת הילדים לחו"ל.
בסיום החלטתו, השופט התבטא בחריפות: "הגשת הבקשה בתיק זה נועדה לשפר את עמדתה של התובעת במאבק הגירושין עם הנתבע ובכך עשתה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט".
למרות התוצאה, לנוכח התנהגות הנתבע כלפי התובעת, לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד שלומית ביר
- ב"כ הנתבע: עו"ד אברהם במברגר
* עורכת דין ענבל כספי גאון עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין