לפני כחודש הורשע הגרוש בתקיפת אשתו לשעבר. מיד לאחר מכן תבעה האישה פיצוי על הנזקים שהסבו לה שנים רבות של התעללות. למרות הסלידה שהביע מאלימות במשפחה, השופט נאסר ג'האשן הבהיר כי הפיצוי יוגבל רק לנזקים שגרמה העבירה שהביאה להרשעה.
בתביעה שהגישה האישה, שלטענתה סבלה במשך 33 שנות הנישואים מאלימות פיזית, מילולית וכלכלית, היא ביקשה לחייב את בעלה לשעבר בפיצוי של כ-270 אלף שקל על הנזקים שגרם לה לאורך השנים.
נפגעתם עקב אלימות?
פנו ל-עורך דין דיני נזיקין
את האומץ לצאת ממעגל האלימות היא אזרה לפני כחמש שנים, לאחר שני אירועי תקיפה חמורים. בראשון, בעלה לשעבר הכה אותה באגרופים וגרם לחבלה חמורה בעינה, ובשני דחף אותה ובעט בה בעודה שרועה על הרצפה.
תלונה שהגישה למשטרה לאחר המקרה האחרון הובילה לפתיחת הליך פלילי, במסגרתו הודה הגבר במעשיו, והורשע בתקיפה שגרמה לחבלה. בית המשפט הטיל עליו קנס של 2,000 שקל ומאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים.
בנוסף האישה החליטה להתגרש. בעזרת בית הדין הרבני היא הגיעה עם בעלה להסכם גירושין וב-2014 התגרשה ממנו.
התביעה הנזיקית הוגשה כשנה לאחר מכן בבית משפט השלום בקריות. האישה טענה כי בעקבות שנות הסבל היא שרויה בדיכאון עמוק וכיום מטופלת במרכז לקורבנות אלימות במשפחה ונוטלת תרופות אנטי-דיכאוניות. מצבה הוביל לכך שלא יכלה להתפרנס והיא תבעה פיצוי על הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וכן כאב וסבל.
הגבר ביקש לדחות את התביעה על הסף. הוא טען כי בהסכם הגירושין הם חתמו על ויתור תביעות הדדי. המשמעות היא שהאישה ויתרה על זכות התביעה שלה נגדו בכל נושא שהוא, והיא לא הייתה רשאית להגיש את התביעה הנוכחית.
מעבר לכך, לטענתו, אשתו לשעבר כלל לא הוכיחה שהאלימות שנקט כלפיה (והודה בה) גרמה לה לנזקים כלשהם.
השפלה, כאב וסבל
השופט נאסר ג'השאן לא קיבל את עמדת הנתבע לגבי גורל התביעה. הסכם הגירושין עסק רק בהיבט הכספי של חלוקת הרכוש המשותף, ולא בנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות האלימות שהופעלה כלפיה, פסק.
ואולם, השופט מיקד את הדיון רק בנזקים שהסבו לתובעת האירועים שהובילו להגשת כתב האישום ולהרשעת הנתבע. הסיבה נעוצה בסוג התביעה שהגישה – "תביעה אזרחית נגררת לפלילים". השופט הסביר כי תביעה כזו ממוקדת לפיצוי רק על העבירה הספציפית בה הנתבע הורשע, ולא ניתן לפסוק לה פיצוי על נזקים שנגרמו לה מעבר לזה בשל התנהגותו הכללית לאורך שנות הנישואים.
עוד קבע השופט, כי לנוכח הודאתו של הנתבע בתקיפה, אין ספק כי הוא זה שאחראי לפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה, ומכאן עבר לדון בשיעורם.
בהקשר זה התייחס השופט לראיות הדלות שהציגה האישה: היא הסתפקה בהגשת תצהירים של עובדים סוציאליים בנוגע למצבה אך לא תמכה אותם בחוות דעת רפואית או בקבלות על הוצאות רפואיות. היא אמנם טענה שנגרמו לה הפסדי שכר אך גם זאת לא הוכיחה.
בסופו של דבר השופט מצא לפסוק לה פיצוי רק על הנזק הלא ממוני שנגרם לה – ואינו דורש הוכחות. השופט קבע כי אין ספק כי התובעת הושפלה וכאבה בשל התנהגותו של מי שהיה קרוב אליה. ועל כך הנתבע יפצה אותה בסכום של 38,000 שקל.
הנתבע גם חויב בהוצאות משפט של 1,500 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 6,670 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא מצוינים בפסק הדין
* עורכת דין דנית אברג'ל-טובול עוסקת במשפט פלילי ודיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין