האב – שאשתו מתה ממחלת הסרטן לפני כ-6 שנים – סירב לאפשר להוריה להתראות עם נכדתם יותר משעה וחצי בשבוע כיוון שהאשימו אותו במות בתם ובבגידה. הסבים פנו לביהמ"ש בבקשה שיורה על הרחבת המפגשים. כך נחשף הסכסוך העצוב והמר.
הסכסוך הקשה בין הסבים לאב החל כשאשתו, בתם, גססה ממחלת הסרטן בהיותה בת 35. מאז, לטענת האב, הורי אשתו המנוחה, שנפטרה ב-2009, מאשימים אותו במחלת בתם ובמותה.
יש לך שאלה בנושא הסדרי ראייה ומשמורת?
ניתן לשאול ב- פורום דיני משפחה
עוינותם והשנאה הגלויה כלפיו הובילה אותו להחלטה שלא לאפשר להם להתראות עם בתו היחידה, שהייתה אז כבת שנה וחודשיים, מחשש שילעיטו אותה בשקרים לגביו.
לאחר שהסבים הדחויים לחצו על קיום המפגשים, הסכים האב לאפשר להם להיפגש עם בתו אולם הגביל זאת למפגש אחד של שעה וחצי בשבוע בביתו, תחת השגחתו הצמודה.
בתביעה שהגישו הסבים בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב הם ביקשו להרחיב את הסדרי הראייה עם נכדתם.
הסבים טענו שהאב – שבגד בבתם בשעה שנאבקה על חייה – הוא שמסית את נכדתם ומכנה אותם באזניה "שקרנים". הם סיפרו שהוא לא מאפשר להם להשתתף במסיבות הגן וימי ההולדת של הילדה ואף אוסר עליהם לנשק או לחבק אותה.
האב סירב להרחבת המפגשים. הוא הפנה לכתב התביעה, שלטענתו מביע לבדו את עצמת העוינות כלפיו, תוך שהסבים מצאו לנכון להעלות נגדו טענות בגידה מופרכות, כוזבות ולא רלוונטיות.
האב סיפר שההאשמות הקשות שספג לאורך השנים מהסבים פגעו קשות ברגשותיו, והביע את החשש שבתו תהיה חשופה לאנשים ששונאים את ההורה היחיד שנותר לה.
כל מה שיש לה
השופטת שפרה גליק הבהירה לסבים כי הזכות לבקש הסדרי ראייה עם נכדתם אינה מוחלטת ואינה מוקנית להם מראש, ותמיד תהיה כפופה לעקרון "המלכותי" של טובת הילדה.
השופטת החליטה שלא להסתמך על תסקיר העובדת הסוציאלית שנפגשה עם המשפחה, שלקביעת השופטת הביעה אהדת יתר לעמדת הסבים, מבלי להתחשב בטענות הקשות שהעלה כנגדם האב או בכך שהשחירו את דמותו.
בעוד שהעובדת הסוציאלית מצאה שהאב מעביר לבתו מסרים שליליים על סביה, הסבים גם הם מעבירים לא מעט דברי הסתה נגדו.
"לצערי הרב, נוכח האמירות הקשות של הסבים בגנותו של האב בכתב תביעתם, אני סבורה שיקשה עליהם להימנע מדברים או ממסרים כאלה באזני הקטינה, שכל מה שיש לה בעולמה הוא אביה, משנפטרה אמה", כתבה השופטת בפסק הדין.
לנוכח התנהלות הסבים, השופטת קבעה שלא ניתן, בשלב הזה, לאפשר להם להיפגש עם נכדתם לבד. כרגע, לטעמה, יש לאפשר להם לקיים מפגשים במרכז הקשר – מקום ניטרלי – שלא בנוכחות האב.
אם אחרי חודשיים תסבור העו"ס במרכז שהתובעים לא מדברים בגנות האב, הם יוכלו לקחת את נכדתם לשעתיים.
בנוסף, מאחר שהאב הצהיר על כוונתו לעבור לחו"ל לצורך לימודים, החליטה השופטת כי במקרה כזה, הוא יאפשר לסבים לבקרה מספר פעמים בשנה. זאת, תוך שהבהירה לסבים שהתרעמו על כוונת האב, שזו זכותו המלאה. לא נפסקו הוצאות.
לפני סיום ברצוני להבהיר לקוראים כי סבים וסבתות שבנם או בתם אינם בחיים יכולים וצריכים להילחם על הקשר שלהם עם נכדיהם כדי לשמור על אחדות המשפחה. עם זאת, עליהם לכבד את ההורה שנותר בחיים ולו על מנת שהנכדים לא ייפגעו.
כמו כן, ראויה לשבח העמדה שנקטה השופטת, כאשר בחרה לא לאמץ את חוות דעתה של העו"ס כ"תורה מסיני" ובתוך כך מתחה ביקורת על שירותי הרווחה.
- ב"כ התובעים: עו"ד שירלי שדה
- ב"כ הנתבע: עו"ד גילי לאור-פליקסברודט
* עו"ד מיכל אופיר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין