ביהמ"ש למשפחה בירושלים דחה את טענותיו של אב קתולי לילדה שנולדה כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין. השופט קבע: הטענות לא קשורות לעניין, ובכל מקרה האב חייב לשלם לבתו מזונות.
גבר ואישה קתולים מירושלים ניהלו רומן לפני מספר שנים, בזמן שהאיש היה ועודנו נשוי לאישה אחרת ואב שלושה ילדים. כתוצאה מהרומן נולדה ילדה בשנת 2013, כיום בת שנתיים וחצי.
לייעוץ בענייני מזונות:
עורך דין דיני משפחה
בהליך קודם שהתנהל בין השניים – תביעת אבהות שהגישה האישה בשם בתה – אבהותו של האיש על הקטינה נקבעה בפסק דין לאחר שנערכה בדיקה גנטית.
לפני כשנתיים הגישה אמה של הילדה תביעה למזונות בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים. כעבור מספר חודשים בית המשפט פסק מזונות זמניים בסך 950 שקל לחודש בתוספת השתתפות האב בחצי מהוצאות בריאות חריגות.
האישה – שאינה אזרחית ישראלית – סיפרה שהיא מתגוררת עם הילדה בדירת חדר בירושלים, עובדת בניקיון בבתים ללא תלושי משכורת, ולא מקבלת קצבאות כלשהן, אפילו לא קצבת ילדים מביטוח לאומי.
היא ביקשה לחייב את האיש במזונות בסך כ-4,000 שקל לחודש – סכום שלשיטתה כולל הוצאות שכירות, מדור, והוצאות בריאות וחינוך חריגות שיהיו לילדה בעתיד.
הנתבע, שלדבריו עובד למחייתו כספר וגר עם משפחתו בדירה שקיבל מהכנסייה, טען כי הוא מרוויח 4,000 שקל לחודש שאינם מדווחים לרשויות המס, וכל הכנסתו משמשת לפרנסת משפחתו.
כמו כן, הנתבע הפנה לדין הנוצרי שבחוק הנישואין, וטען כי לפי דתו – הנצרות הקתולית – ילד שנולד מחוץ לנישואין נחשב ילד "לא חוקי", ואין כלפיו חובת מזונות.
על כן, לשיטתו, יש לו חובת המזונות מכח חוק המזונות, שלפיו מזונות יושתו על שני ההורים יחד, לפי הכנסותיהם.
גם אם "לא חוקית"
השופט איתי כץ הבהיר כי "הסעיף אליו הפנה האיש בחוק הנישואין כלל איננו דן בהשלכות שיש מבחינה דתית להגדרתו של ילד כ"בלתי חוקי" – בכלל, ולעניין מזונותיו – בפרט".
מעבר לכך, השופט הסביר שגם אם נניח שהקטינה אינה נחשבת ילדה חוקית על פי הדת הנוצרית, הרי שהאב הודה באבהותו כלפיה, ובית המשפט גם הכיר כבר באבהותו. "הכרה זו מקנה אפוא לקטינה למצער זכות למזונות מאביה, וזאת בין אם היא חוקית על פי הדת הנוצרית ובין אם לא", קבע השופט.
"למותר לציין, למען הסרת הספק", הדגיש השופט, "כי אף אם היתה נשללת חבותו מכוח הדין הנוצרי האישי החל עליו, עדיין היתה מוטלת עליו חבות במזונות הקטינה מכוח חוק המזונות עצמו".
עם זאת, השופט סבר שמדובר בתביעה מופרזת. השופט הצביע על כך ששני הצדדים לא הציגו ראיות לטענותיהם. האישה לא הציגה כל מסמך לביסוס הוצאות הקטינה, והאיש לא הציג כל מסמך לביסוס טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הרעוע ויתר טענותיו, למשל דפי חשבון שיעידו על היקף הכנסותיו.
לצורך העניין ומתוך התרשמות, השופט העריך שהכנסתו עומדת סביב שכר מינימום או מעט יותר – כ-5,000 שקל לחודש.
משכך, בסיכומו של דבר, השופט קבע כי האיש ישלם לבתו מזונות בסך 1,150 שקל לחודש, בתוספת הוצאות בריאות חריגות, וכולל יישור שיניים, טיפול רגשי ועדשות מגע או משקפיים במקרה הצורך.
השופט הוסיף כי "סכום זה אינו כולל השתתפות בהוצאת המדור של הקטינה, מאחר שלא הוצגו לגבי רכיב זה כל ראיות".
- ב"כ התובעים: עו"ד אלברט פרץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד סייף כנעאן
* עורכת דין מירה רום פלאי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין