ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי "חזקת הגיל הרך" אמנם שרירה וקיימת, אך היא אינה "מובנת מאליה" ואינה תמיד "דרך המלך", מקום בו שני ההורים בעלי מסוגלות הורית. לנוכח העובדה ששניהם גם בעלי הכנסות זהות –חיוב האב במזונות הופחת ב-35%.
בני הזוג חיו יחד כידועים בציבור במשך כשש שנים שבמהלכן נולד להם בן משותף, כיום כבן 3. לפני כשנה הם נקלעו לוויכוח סוער שבעקבותיו נפרדו.
לשאלות בנושא משמרות ילדים:
כנסו ל- פורום דיני משפחה
עם הפרידה מערכת היחסים בין הצדדים הייתה קשה ועכורה וכללה האשמות הדדיות באלימות ואובססיביות. במצב זה הוגשו על ידי ההורים תביעות הנוגעות למזונות הקטין ומשמורתו: האם תבעה באמצעות עו"ד דב הירש מזונות של כ-6,600 שקל בחודש ומשמורת בלעדית.
האב, לעומתה, הגיש באמצעות עו"ד לורית גרון-גלבוע תביעה למשמורת משותפת וככל שלא תתאפשר עמד על כך שהמשמורת תהיה שלו בלבד.
האם טענה לחזקת הגיל הרך וכי השאלה העומדת להכרעה הינה האם בנסיבות משמורת משותפת הינה לטובת הקטין. לטענתה, משמורת משותפת בלתי אפשרית בנסיבות העניין נוכח התנהלותו האלימה של האב. היא הוסיפה כי תביעתו מניפולטיבית ונועדה לנגח אותה. באשר למזונות היא טענה כי יש הצדקה לחיובו בסכום המתבקש מאחר שהוא משתכר פי 2.5 ממנה.
האב טען כי הוא בעל מסוגלות הורית ויש לו קשר טוב, חם ואוהב עם בנו. הוא אמנם הודה שהיחסים בינו לבין האם מתוחים אולם הם כן מצליחים לנהל תקשורת פונקציונאלית לטובת הילד.
האב הכחיש כמובן כל טענה בדבר אלימות או מניפולציה והפנה לתסקיר העובדת הסוציאלית שאישרה שהוא באמת ובתמים מעוניין להיות שותף מלא בגידול הילד. האב הוסיף שהתנהגות האם – שמתייחסת לילד כאל רכושה הפרטי – היא זו שמעוררת דאגה. האב הודיע כי אינו מתכוון להשתלח באם והוא מסכים למשמורת משותפת, אלא אם כן היא תמשיך להתנגד.
לעניין המזונות שלל האב את טענות האם בדבר השתכרותו באמצעות תלושי שכר המעידים על כך שמשכורתו רחוקה מזו לה טענה. הוא גם לא הבין מדוע האם מבקשת מזונות כה גבוהים בהתחשב בכך שהילד שוהה עמו זמן רב, וגם התלונן על כך שהאם מתגוררת לבד עם הילד בדירת חמישה חדרים בעוד שהיא בהחלט יכולה להסתפק בדירה של שלושה חדרים. לטענתו, אם הסכום שדרשה האם יינתן לה – לא יוותר לו שקל למחייתו.
להגשים את זכויות ההורים
השופטת רונית גורביץ מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת התרשמה כי לשני ההורים קשר טוב וחם עם בנם וכן כי ככל שהזמן חלף "מפלס המתח ירד" והקשר הפך להיות טוב יותר ומתאפשר ביניהם שיתוף פעולה בענייני הילד.
עוד נקבע כי הצדדים גרים במרחק של 20 דקות זה מזו כך שגם בהיבט הזה אין שום בעיה שהקטין יתגורר בשני בתים.
השופטת ציינה כי אף שחזקת הגיל הרך עוד לא בוטלה, המגמה הנוכחית של בתי המשפט היא שהחזקה "אינה חזות הכל", וכששני ההורים גרים בסמיכות ויכולים לטפל בקטין ולתקשר ביניהם, הנטייה היא להגשים את זכויות היסוד של כל אחד מההורים באמצעות משמורת משותפת.
בשאלת המזונות התרשמה השופטת שהכנסות ההורים זהות, וטענות האב בנוגע לצמצום המדור נכונות. לסברתה, בנסיבות המקרה, המשמורת המשותפת והמצב הכלכלי הדומה, יש להפחית 35% מסכום המזונות ההכרחיים הנוהג בפסיקה (1,400 שקל לא כולל מדור והוצאות מדור) וקבעה כי האב ישלם לאם 1,400 שקל כולל מדור והוצאות מדור וכן מחצית מהוצאת חינוך, בריאות וכיו"ב. לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין