עו"ד דפנה צדיקריו- אלי נותנת מענה לשאלות בנושא זכויותינו הרפואיות. האם רופא רשאי לשתף אחרים במידע אישי? האם הוא מחויב לתת לי מסמך מהתיק הרפואי? קראו ולמדו.
1. האם אני רשאית לקבל מידע/מסמך מהתיק הרפואי שלי?
כן. על פי חוק זכויות החולה- תשנ"ו- 1996, את זכאית לקבל מידע מהתיק הרפואי שלך ולהעתיק את המסמך שלו את זקוקה, ולרופא או למערכת הרפואית אין אפשרות לסרב. (למעט מקרים חריגים בהם המידע עלול להזיק לבריאותך הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייך).
2. אני מפחד לשתף את הרופא שלי במידע אישי ואינטימי מחשש שהמידע יתגלה לאחרים, אך אני זקוק לעזרה רפואית. מה עליי לעשות?!
רופא שמקבל מידע ממטופל חייב לשמור על המידע בסודיות, וכך גם כל עובד במוסד הרפואי שדרכו מועבר המידע. זאת, למעט 7 מקרים חריגים הקבועים במפורש בחוק, ומתייחסים למקרים ספציפיים שאושרו על ידי וועדת האתיקה או בנסיבות מיוחדות.
3. אני נמצאת בטיפול בבית חולים, והרופא בבית החולים הפנה אותי לביצוע ניתוח. אינני בטוחה שניתוח הוא הפתרון הנכון בשבילי. מה האפשרויות העומדות בפניי?
על פי חוק, יש לך אפשרות להתייעץ עם רופא אחר (לקבל "דעה נוספת"), גם מחוץ לבית החולים. המערכת הרפואית אינה יכולה להתנגד לכך, וחייבת לסייע לך במימוש זכות זו.
4. האם מותר לרופא שלא לטפל בי בגלל דתי או השתייכותי למגזר החרדי?
לא. החוק קובע חד משמעית, שטיפול רפואי לא יפלה בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית וכיו"ב. רופא או מוסד רפואי שיצר אפליה כזו הפר את החוק, ויש לפעול לתיקון העוול שנגרם באמצעות פנייה למערכת הרפואית העצמאית או באמצעות עורך דין.
5. הרופא הפנה אותי לניתוח אך לא הסביר לי דבר אודות הניתוח, תקופת ההחלמה או הסיכונים. האם זה תקין?
כדי לבצע ניתוח צריך את הסכמתך לניתוח. כדי שהסכמתך תהיה אמתית, היא צריכה להיות "הסכמה מדעת", כלומר לאחר שקיבלת את מלוא ההסברים הנדרשים על פי החוק.
החוק קובע שהסיכונים של הניתוח, תופעות הלוואי, מידע על טיפולים רפואיים חלופיים במקום הניתוח או היעדר ביצוע ניתוח וכיו"ב- הם כולם במסגרת ההסברים הנדרשים. לכן, ביצוע ניתוח ללא מתן הסברים נאותים אינו תקין, ואתה רשאי לבקש מהרופא הסברים אודות הניתוח, סיכוניו, אפשרויות טיפוליות אחרות וכיו"ב לפני ביצוע הניתוח. הרופא חייב להסביר לך אודות אלה, על פי החוק.
6. בניתוח שביצעתי התרחשה פגיעה באחת מחוליות הגב. נגרם לי נזק קשה, לרבות נכות לכל החיים. הרופא לא הסביר לי אודות הסיכון, אולם לפני הניתוח חתמתי על טופס הסכמה לביצועו. האם משמעות הדבר שלא אוכל לתבוע על אי קבלת ההסבר?
לא בהכרח. השאלה נבחנת על פי מה שהוסבר לך בפועל ולא על פי מה שרשום בטופס שעליו חתמת. בבית המשפט תיבדק השאלה- האם מבחינה משפטית מדובר בסוג של סיכון שצריך היה להסביר לגביו. במקרים רבים מגיע בית המשפט למסקנה שלא הוסברו הסיכונים הנדרשים, על אף קיומו של טופס הסכמה חתום.
7. אני בת 17 ומעוניינת לעבור ניתוח קוסמטי אך הוריי לא מסכימים. האם אוכל לבצע אותו בכל זאת?
על מנת לקבל הסכמה מדעת של אדם שטרם מלאו לו 18 שנים, יש צורך בקבלת הסכמת אפוטרופסיו, אשר ברוב המקרים הינם הוריו הביולוגיים. לכן, תנאי לביצוע הניתוח הינו שהורייך יחתמו על טופס הסכמה לניתוח. עם הגיעך לגיל 18 תוכלי לחתום בעצמך על טופס ההסכמה.
8. עברתי את גיל 18 אך רוצה שאמי תבוא איתי לבדיקה גניקולוגית ממנה אני מאוד חוששת, ותישאר איתי בחדר בזמן הבדיקה. האם אוכל לבקש זאת מהרופא? האם הרופא חייב להסכים לכך?
על פי הוראות משרד הבריאות, כל אדם רשאי לדרוש נוכחות של רופא או אדם נוסף על פי בחירתו בעת ביצוע בדיקה גופנית. הרופא אינו רשאי לסרב לבקשה זו.
9. בתי מאושפזת בפגייה של בית החולים מזה חודשיים. כיום אדם לבוש בחלוק לבן (שאיני מכירה) הגיע אל האינקובטור והחל בבדיקתה. האם אני זכאית לדעת מי הוא אותו אדם ומה תפקידו?
כן. חוק זכויות החולה קובע שאת זכאית לדעת מה שמו של האדם הבודק ומה תפקידו. משרד הבריאות קבע שהזיהוי ייעשה באמצעות תג זיהוי, והינך רשאית לדרוש ששני אלה יקוימו, כלומר שתדעי גם מה השם של הבודק וגם מה תפקידו.
10. בהיותי מאושפזת בבית החולים בשל בעיה גניקולוגית, נכנס הרופא של בית החולים יחד עם עוד 4 צעירים לחדרי. כאשר שאלתי מי הנוכחים, נמסר לי שהם סטודנטים לרפואה והם יהיו שותפים לבדיקותיי בשבוע הקרוב. האם יש לי זכות לסרב לכך?
על פי הוראות משרד הבריאות, זכותך המלאה לסרב לנוכחותם של הסטודנטים ועל המוסד הרפואי לקבל בהבנה את סירובך ולהעניק לך את מלוא הטיפול והיחס המתבקש ממצבך הרפואי, ללא קשר לסירוב.
11. לפני מספר שנים עברתי ניתוח, ורק עתה התברר לי שהניתוח היה בלתי נחוץ, ובמקום לעזור רק הקשה על חיי. האם אני עדיין יכולה לתבוע?
ככלל, תקופת ההתיישנות על תביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים. אם לא חלפו 7 שנים מאז שהניתוח בוצע, את עדיין יכולה לתבוע. במקרים חריגים, ניתן לתבוע גם לאחר מכן, אך יש לבדוק את נסיבות המקרה ולראות אם אכן נופל לגדר החריגים.
יצוין, כי אם היית קטינה במועד בוצע הניתוח, תוכל/י לתבוע עד הגיעך לגיל 25.
12. לפני מספר חודשים אובחנתי בצורה שגויה בבית החולים, וכתוצאה מכך נגרמה לי נכות קשה, ממנה אני סובל עד היום. האם יש מקום לתביעה כנגד בית החולים?
ראשית, יש לבדוק אם האבחון השגוי הינו רשלני. לא כל שגיאה באבחון היא רשלנית, אך ניתן לבדוק אם במקרה שלך הייתה רשלנות ובמידה וכן, לפעול לקבלת הפיצוי הנובע מרשלנות זו. הבדיקה תיעשה על ידי עורך דין העוסק בתחום זה, בשילוב מומחה רפואי שיעבוד במקביל לעורך הדין ויספק את חוות הדעת הרפואית הנדרשת במקרים של תביעות משפטיות.
13. האם בכך שאני מקבל פיצוי עבור הטיפול הרפואי הרשלני אני גורם נזק לרופא או לבית החולים?
הפיצוי לא נועד להעניש את הרופא או את המערכת הרפואית, ומי שמשלם את הפיצוי זו חברת הביטוח שלהם. מטרת הפיצוי הינה לפצות את המטופל על כאבו וסבלו, לדאוג לצרכיו ומחסורו מבחינה כספית, לכסות את ההוצאות הרבות שנוצרות כתוצאה מהנכות הרפואית, ולאפשר לו קבלת טיפולים רפואיים באיכות גבוהה. אין בעצם מתן הפיצוי ואין בגובה הפיצוי כדי לבטא ענישה או גרימת נזק לרופא או למערכת הרפואית שטיפלה בחולה.
* עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, ממשרד צדיקריו -א.ל.ש, עוסקת בתחוםהרשלנות הרפואית מזה כ- 16 שנים.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין