בעלי דיסקוטק בירושלים תבעו את בעלי קומת הקרקע, על שגרמו להוצאת צו סגירה לדיסקוטק. ביהמ"ש קיבל את התביעה באופן חלקי, ופסק לטובתם פיצויים עבור אובדן רווחים ועוגמת נפש.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים טענו בעלי המועדון כי קיבלו צו סגירה בעקבות העבודות שביצעו בעלי הנכס בקומה שמתחת למועדון, וביקשו פיצוי בסך 400 אלף שקל. הנתבעים טענו כי צו הסגירה הוצא בשל תקרה שקועה מקומת הדיסקוטק, שאינה קשורה לשיפוצים שביצעו. בית המשפט קיבל את התביעה חלקית, ופסק לטובת בעלי הדיסקוטק פיצויים בסך 70 אלף שקל, עבור אובדן רווחים ועוגמת נפש.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזיקין
ב-2006 שכרו שני חברים את הקומה הראשונה בבניין ברחוב יפו בירושלים, והפעילו בו דיסקוטק. אולם בדצמבר הוצא נגד הדיסקוטק צו סגירה על ידי עיריית ירושלים, שסברה כי המקום מהווה סכנה בטיחותית למבלים.
בעלי הדיסקוטק שסברו כי האשמה תלויה בשכניהם מקומת הקרקע, הגישו נגדם תביעה. לטענתם, במהלך 2006 החלו השכנים לבצע עבודות חפירה והריסה ללא היתר וללא פיקוח מהנדס, ואף הורשעו בעבירות בנייה ללא היתר. עבודות אלו, טענו התובעים, פגעו בקונסטרוקציה של הנכס, וגרמו לסכנה בטיחותית שהובילה להוצאת צו הסגירה.
הצו, הסבירו התובעים, גרם לביטול אירועים מתוכננים ועתידיים בדיסקוטק, להפסד השקעות ולקוחות, וכן פגע יחד באמון ובשם הטוב של העסק ובשמם הטוב באופן אישי. אמנם, סיפרו התובעים, כחודש וחצי אחרי כן הם קיבלו אישור לפתיחת הדיסקוטק מחדש, אולם זה לא הספיק כדי להחיות אותו, והוא נסגר סופית במרץ 2007.
בשל האמור הם טענו לנזקים בסך 400 אלף שקל עבור אובדן רווחים, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש.
השכנים הנתבעים טענו שהם קנו את הנכס אחרי תקופה ארוכה שלא היה בשימוש, ובשל בעיות תחזוקה נאלצו לבצע שיפוץ פנים שאינו דורש היתרי בנייה. במהלך השיפוצים הם גילו, לדבריהם, כי רצפת הדיסקוטק שקעה ונוצר בה שיפוע קעור שהשפיע על התקרה שלהם. כשגורמי האכיפה הגיעו למקום וגילו שיש "בטן", הם הוציאו את צו הסגירה, כך שבין הוצאת הצו לבין השיפוצים אין כל קשר.
מנגד, התובעים טענו שה"בטן" נוצרה בעקבות השיפוצים, ומאחר שהנתבעים לא ביקשו לאשר אותם, לא ניתן היה לדעת מה היה מצב ה"בטן" לפני כן.
שיפוצים דורשים היתר
השופט מוחמד חאג'-יחיא קיבל את התביעה באופן חלקי.
השופט הדגיש את החשיבות שבהסדרה התכנונית של הבנייה, וציין כי אדם סביר שמבקש לבצע עבודות הכוללות חפירה והריסה, לרבות חיזוקים למבנה, מצופה ממנו להשיג היתר. יתרה מכך, הוסיף השופט, הוכח כי במרץ 2006, הוצא לנתבעים צו הפסקת עבודות, שהיה אמור לגרום להם להבין כי העבודות שהם מבצעים מסכנות אותם "ואת האחר, גופו ורכושו".
משכך, קבע השופט חאג'-יחיא, הנתבעים התרשלו בביצוע השיפוצים תוך הפרת הדין וגרימת נזק לתובעים.
עם זאת, השופט העיר שהתובעים לא הוכיחו מהו גובה הנזק שנגרם, או אלו מאמצים הם נקטו לחידוש הפעילות של המועדון אחרי שהדבר התאפשר. לכן השופט ביצע שערוך, ופסק להם 50 אלף שקל עבור אובדן רווחים, ו-20 אלף שקל עבור עוגמת נפש.
השופט הסביר כי סגירת עסק לתקופה של כחודש וחצי, שלא כתוצאה ממעשה או מחדל של הבעלים, אלא כתוצאה ממעשה של אחרים, הוא אירוע מצער ומעיק שאין להקל ראש במשמעותו עבורם.
הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט בסך 25 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד דב יורוביץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עובדיה גבאי
* עורך דין הילל בבייב עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין