משנת 1990 שילם מד"א דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי עבור עובדים ששהו בחופשת מחלה עקב תאונת עבודה, אף שהיה פטור. השופטת קיבלה את תביעתו למרות הטענה שההחזר יפגע בתקציב: "ספק רב האם היה מקובל על המל"ל שתימנע ממנו השבת כספים ששילם ביתר".
בתביעה שהגיש מגן דוד אדום ב-2010, באמצעות עוה"ד יפית מנגל ובת-שבע אדיב, נטען כי על הביטוח הלאומי להשיב לו כ-3.5 מיליון שקלים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין ביטוח לאומי
לטענת הארגון, משנת 1990 ועד ל-2008 הוא שילם עבור עובדיו ששהו בחופשת מחלה עקב פגיעה בעבודה דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, בעוד שעל פי המצב החוקי ששרר אז, הוא היה פטור מתשלומים אלה.
לטענתו, גביית הסכומים ביתר מהווה "התעשרות שלא כדין" מצד הביטוח הלאומי המחייבת אותו בהשבתם.
הביטוח הלאומי הסביר בתשובה, באמצעות עו"ד יורם ל. כהן, כי מדובר בטעות הידועה לו מזה שנים. לדבריו, על רקע תלונות מעסיקים בהקשר הזה הוא פיתח ב-2010 "מערכת אוטומטית" שהייתה אמורה לפתור את נושא ההחזרים. מעסיקים רבים השתמשו במערכת וקיבלו החזרים אך מד"א בחר שלא לעשות כן.
בנסיבות אלה, גם אם שולמו סכומים ביתר יש לפטור אותו מהשבה "מטעמי צדק" שכן הוא "גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור ומחזיק במשאבים משמעותיים" ו-"לא מדובר בתשלום יתר הנובע מדרישות המוסד אלא מהתנהגות רשלנית של התובע שעליו לשאת בתוצאותיה". המוסד הוסיף כי השבת מלוא הסכום עלולה לפגוע בתקציבו ויציבותו.
ככל שייקבע שעליו להשיב כספים, טען, יש להגביל את ההשבה ל-7 השנים שקדמו להגשת התביעה שכן יתרת התקופה התיישנה.
בתגובה לכך הדגיש התובע כי בחר שלא להשתמש ב"מערכת האוטומטית" עקב כשלים מהותיים שהתגלו בה.
עוד לדבריו, בהליכים אחרים הביטוח הלאומי טען לא אחת כי טענת התיישנות אינה חלה על תשלומים המגיעים לו ולכן הוא "מושתק" מלטעון אחרת כעת מתוך ניסיון "לאחוז בחבל משני קצותיו".
לא ישפיע על יציבותו
השופטת יהודית שבח מבית משפט מחוזי בתל אביב דחתה את טענת המוסד לפטור מהשבה וכתבה כי לנוכח היקף פעילותו הגבוה של הגוף, סכום התביעה לא ישפיע על יציבותו "כהוא זה". מאידך, התובע הוא ארגון להצלת חיים ללא כוונת רווח שיש להניח שגביית היתר פגעה בו.
השופטת גם דחתה את ניסיון המוסד לתלות את האשם בתובע. לדבריה: "ספק רב האם היה מקובל על המל"ל שתימנע ממנו השבת כספים ששילם ביתר, בין כגמלה ובין במסגרת אחרת, רק בהתבסס על נימוק לפיו לו היו עובדיו נוקטים זהירות סבירה, לא היה משולם הסכום מלכתחילה."
עוד קבעה השופטת כי עמדת הביטוח הלאומי במקרים אחרים, לפיה הוראות חוק ההתיישנות אינן חלות על חובות מבוטחים כלפיו, מונעת ממנו להציג כעת פרשנות סותרת ולהעלות את טענת התיישנות כשזו פועלת לטובתו. לכן ההשבה תחול על הכספים ששילם התובע למוסד החל מ-1990.
בסיכומו של דבר התקבלה התביעה ברובה והשופטת הורתה כי המומחה החשבונאי שמונה במסגרת ההליך ייחשב את סכום ההשבה הסופי.
הנתבע חויב בשכ"ט עו"ד של 250,000 שקל, ב-75% מאגרת התביעה ששילם התובע ובסכום ששילם התובע למומחה.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין