מתאמנים במכון כושר? הידעתם שלפי החוק המכון מחויב לשים ליד כל מכשיר הוראות שימוש בעברית, ערבית ואנגלית? מתאמן במכון הכושר של מכון ויצמן – ששם לב כי הוראות השימוש על המכשירים במכון כתובות בשפה האנגלית בלבד – הגיש על כך בקשה לייצוגית.
חוק מכוני הכושר וחוק רישוי עסקים קובעים כי מכון כושר מחויב לשים ליד מכשירי הכושר שילוט בולט עם הוראות השימוש של היצרן במכשיר בשלוש שפות: ערבית, עברית ואנגלית.
שאלות בנושאי ייצוגיות
ניתן לפנות ל - עורך דין תובענות ייצוגיות
והנה, בחור צעיר שמתאמן במכון הכושר של מכון ויצמן ברחובות, הבחין בכך שהוראות השילוט שלצד המכשירים במכון כתובות רק בשפה האנגלית. משהמכון לא נענה לפניותיו בנושא, הוא הגיש בתחילת חודש אפריל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המכון לבימ"ש השלום ברחובות באמצעות עוה"ד אליעזר שוורץ וצביאל מוסקוביץ'.
הוא טען שהמכון מפר הוראות, חוקים והנחיות שונות בנושא, ומעבר לכך, היעדרן של הוראות בשפות עברית וערבית עלול לפגוע פיסית במנויי המכון ולחשוף אותם לסכנה בריאותית ולנזקי גוף, כיוון שמי שאינו בקיא ברזי השפה האנגלית אינו יודע כיצד להשתמש נכונה במכשירים.
מכון הכושר הנמצא במרכז הנופש של מכון ויצמן נועד לשימושם של עובדי המכון ובני משפחותיהם. המבקש, צעיר כבן 32, בנו של גמלאי המכון, מנוי זה שנים רבות במכון הכושר, ולטענתו אינו שולט בשפה האנגלית. לטענתו, בסביבות אוקטובר 2014 הוא עשה שינוי והחליט להתאמן "ברצינות" אלא שאז שם לב שעל מכשירי הכושר במכון אין הוראות בעברית.
לדבריו, הוא פנה למדריכים אך לא קיבל מענה הולם. לאחר מכן הוא פנה במכתב למנהל המכון, אך גם הוא לא סיפק תשובה עניינית. לנוכח זאת, המבקש הבין לדבריו כי אין עם מי לדבר ושהמכון אינו מוכן להודות בטעותו או לתקנה.
המבקש טען כי מדובר בהימנעות מכוונת ושיטתית, כאשר רוב רובם של המתאמנים בחדר הכושר הם דוברי עברית וחלקם דוברי ערבית, וכל אלה אינם יכולים לעשות שימוש נכון וראוי במכשירי הכושר.
לשיטתו של המבקש, המכון מטעה את הצרכנים באשר לאופן השימוש במכשירים. עוד נטען כי המכון התרשל בכך שאינו מציב את ההוראות בשפות האמורות, ועליו לצפות שהדבר יכול לגרום נזק גופני למנויים המשתמשים במכשירים, כמו גם פגיעה באוטונומיה שלהם וביכולתם למצות את האימון.
למרות ההערות, המשיך המבקש, המכון לא מצא לנכון להציב בסמוך למכשירים את הוראות היצרן בעברית וערבית, אף שמדובר במהלך פשוט שאינו מצריך משאבים רבים. משכך, לטענת המבקש, המכון לא נוקט במידת הזהירות הנדרשת ממנו כלפי לקוחותיו, ואף מתעשר על חשבונם שלא כדין, שהרי החליט "לחסוך" בהוצאות התפעוליות על גבם של המנויים.
המבקש העריך את חברי הקבוצה שנגרם להם נזק ב-8,000 איש, תוך שציין שמדובר בהערכה מתונה ביותר, והעמיד את הנזק על עלות חודשית של המנוי – 215 שקל בתוספת 50 שקל על עגמת נפש.
המבקש ביקש לחייב את המכון לפצות בסכום את כל המנויים שהתאמנו במכון בשבע השנים האחרונות על מכשירים שלא היו להם הוראות, ובסך הכל שיער שהפיצוי הכולל לחברי הקבוצה יעמוד על 2.12 מיליון שקל.
מלבד הסעד הכספי ביקש המבקש לחייב את המכון להציב שילוט כחוק.
לחצו כאן לקריאת הבקשה בעניין קריטי נ' מיזמי רווחה ופיתוח (מכון ויצמן)
* עו"ד גיל איזנברג עוסק ממשרד עורכי הדין איזנברג-גולדמן עוסק בתחום התובענות הייצוגיות
** הכותב לא מייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין