בעלת הבית הגישה להוצאה לפועל את צ'ק הביטחון וביקשה לקבל סכום של 21 אלף שקל על נזקים שלטענתה השוכרת גרמה לדירה. בימ"ש השלום דחה את טענתה, במיוחד מאחר שחוות הדעת השמאי שהציגה נערכה יותר משנה וחצי אחרי שהשוכרת עזבה.
במאי 2011 נחתם הסכם שכירות על דירה ברעננה. ההסכם נחתם בין אחיה של בעלת הדירה, כמיופה כוחה, לבין השוכרת, ובמסגרתו מסרה השוכרת צ'ק ביטחון על סך 40 אלף שקל לטובת בעלת הדירה.
הגישו נגדכם שטר?
פנו ל- עורך דין הוצאה לפועל
ארבע שנים אחרי, תקופה ארוכה אחרי שהשוכרת עזבה את הדירה, ניסתה בעלת הדירה לממש את צ'ק הביטחון מאחר שלטענתה השוכרת הפרה את חוזה השכירות, כשביצעה שינויים בדירה ללא הסכמתה. לטענתה היא חתכה את דלת החנייה ליצירת שני חלונות, פרקה את מנוע התריס החשמלי של הדלת, בנתה על שטח החנייה חדרי מגורים והעתיקה את מערכת הגז ממקומה.
הבעלים טענה שהשוכרת הייתה צריכה להשיב את המצב לקדמותו עם סיום החוזה, וצירפה לתביעה חוות דעת שמאי, חשבוניות והצעות מחיר, שלפיהם נזקיה מוערכים ב-21 אלף שקל.
השוכרת לעומתה טענה שהיא קיבלה את הדירה מהשוכר הקודם במצב מוזנח, ובעלת הבית לא הייתה מודעת לעניין משום שבזמן מסירת הדירה לא נכח אף אחד מטעמה. לטענתה הקירות לא נצבעו, הגינה הייתה הרוסה, מערכת ההשקיה שבורה, מנגנון ההרמה של דלת החנייה היה שבור, ועוד.
לטענתה היא פנתה לבעלים שתשפץ הדירה, ומשזו סירבה, נאלצה לממן את השינויים מכיסה הפרטי וקיבלה לכך הסכמה בעל פה מנציגיה של הבעלים.
עוד טענה השוכרת כי חוות הדעת שהציגה הבעלים נערכה שנה וחצי לאחר סיום השכירות ולכן היא חסרת כל ערך, וכי החנייה בכלל הייתה במסגרת הסכם שכירות אחר, עם בנה של הבעלים ולא עמה.
לא רלוונטי
הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ דחה את טענות התובעת שלא הוכיחה כי הנזקים נגרמו על ידי הנתבעת.
הרשם הסכים כי החנייה לא הייתה חלק מהמושכר, ולכן לא ניתן לממש את צ'ק הביטחון על הנזקים שכביכול נגרמו לה.
הרשם גם הסביר שאמנם בחוזה חתמה השוכרת כי היא מקבלת את הנכס כשהוא במצב טוב ותקין, אולם אין משמעותה של ההצהרה שבנכס אין שום ליקוי או פגם שהוא. לפיכך, ומאחר שהתובעת לא הוכיחה כי מישהו מטעמה נכח במסירת הנכס, ומשום שלא נערך פרוטוקול לגבי מצבו, לא ניתן לקבל את טענתה כי הנתבעת היא זו שיצרה את הנזק בנכס, ובוודאי שאין להטיל עליה אחריות בעבור נזקים שהיו בו לפני שנכנסה אליו.
עוד קבע הרשם צ'כנוביץ כי חוות דעת השמאי – שנערכה כשנה ותשעה חודשים אחרי סיום השכירות, ולאחר שהנכס הועבר לידיים אחרות – אינה מתקבלת כראיה לכך שהנתבעת אחראית לנזקים וליקויים שנמצאו בנכס. כמו כן נפסק כי חוות הדעת כוללת רכיבי נזק שבמהותם נגרמו מבלאי שוטף שהנתבעת אינה אחראית לו לפי חוזה השכירות כמו צבע מתקלף, סדקים בתקרה, ועוד.
משכך כאמור התביעה נדחתה. בעלת הבית חויבה לשלם לשוכרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד יורם קדרון עוסק בהוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.