בית המשפט: תאונת דרכים בשטחי הרשות היא "תאונה ישראלית"

בתאונה נהרג אזרח ישראלי שנהג ברכב "ישראלי". חברת הביטוח טענה שהיא חייבת בפיצוי מוגבל לחוק המקומי. ביהמ"ש פסק: החוק קבע שבמקרים כאלה יראו את התאונה "כאילו אירעה בישראל".  

האיש, אזרח ישראלי שנהג ברכב ישראלי, נהרג בתאונת אופנוע ליד ג'נין, בשטחי יהודה ושומרון, בשנת 2011. בעקבות התאונה הגישה משפחתו תביעה בבית משפט השלום בנצרת נגד חברת הביטוח שלו, המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול בע"מ.

לשאלות בענייני תאונות דרכים:

עורך דין תאונות דרכים

המקרה עורר מחלוקת בין החברה המבטחת לבין קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – שצורפה כנתבעת נוספת.  

המבטחת טענה שבהתאם לפקודת הביטוח, היא חייבת בפיצוי רק לפי השיעור המוגבל בדין החל באזור, והתובעים זכאים לקבל מקרנית את השלמת ההפרש שבין הפיצוי המגיע להם לפי דין האזור לבין הפיצוי לפי חוק הפלת"ד.

מנגד, קרנית טענה שהמבטחת נושאת במלוא החבות כלפי הניזוק. לטענתה, הדין המכריע הוא חוק הפלת"ד, שקבע סעיף ספציפי, החל בנסיבות בהן מעורבים נפגעים וכלי רכב ישראליים, ולפיו תאונה שהתרחשה באזור בנסיבות אלה, נחשבת "תאונה ישראלית".   

לשיטתה, פקודת הביטוח עליה מתבססת המבטחת, היא בגדר דין כללי הנסוג מפני ההוראה הספציפית שבחוק הפלת"ד.

נוגד את מטרת החוק

השופטת עינב גולומב קיבלה את עמדתה של קרנית, וקבעה כי המבטחת חייבת במלוא הפיצוי המגיע לתובעים.

ככלל, הסבירה השופטת, חוק הפלת"ד לא חל על תאונות שאירעו בחו"ל. מי שנפגע מחוץ לישראל – יחול עליו החוק המקומי. אלא שבנוגע לשטח בו קרתה התאונה חל חריג לעקרון זה,  שכן החוק קבע כי בכל הקושר לפיצוי על נזקי גוף של תאונת דרכים שבהן מעורבים אזרחים ורכבים ישראלים, אם התאונה התרחשה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, "יראו את התאונה כאילו אירעה בישראל".

לשון הסעיף היא ברורה ומפורשת, ציינה השופטת. לעמדתה, טענת המבטחת שלפיה חבותה כלפי התובעים מוגבלת לדין הפלסטיני מכוח פקודת הביטוח, אינה מתיישבת עם הוראות חוק הפלת"ד ועם המטרה העומדת בבסיסו – להשוות בין מעמדו של ישראלי במקרה כזה לבין מי שנפגע בתאונה בשטח ישראל.

על פי עמדת המבטחת, הסבירה השופטת, נפגע ישראלי מרכב ישראלי בתאונה יצטרך להתדיין מול מבטחת הרכב (הישראלית) לפי הדין האזור, על כל המשתמע מכך, ובנוסף יצטרך להתדיין מול קרנית באשר לנזקיו לפי חוק הפלת"ד. לטעמה, הדבר נוגד את ההיגיון הבסיסי שהנחה את המחוקק.

השופטת הוסיפה שגם מבחינת מדיניות אין לקבל את עמדת המבטחת, שכן שהעניין "כרוך בסרבול ובהכבדה ממשית על הניזוק בדרכו למימוש זכויותיו, אף כאשר זכויות אלה כשלעצמן אינן שנויות במחלוקת".

לפיכך, בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי "הפול", המבטחת, היא שנושאת בחבות כלפי התובעים בגין התאונה. התביעה נגד קרנית נדחתה. הפול תשלם לקרנית הוצאות בסך 10,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

* עורך דין איל מגן עוסק בתאונות דרכים 

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין