התובע, אב לחמישה, ביקש להפחית את סכום המזונות בטענה כי גרושתו וילדיו זוכים לסיוע מארגוני חסד שונים בקהילה החרדית. בית הדין הרבני בצפת דחה לאחרונה את הבקשה וקבע כי כספי הצדקה אינם פוטרים אותו מחובתו כלפי ילדיו.
בהליך גירושין שהתנהל לפני כחמש שנים חויב האב במזונות של 4,000 שקל עבור חמשת ילדיו. לפני כשנה פנה האיש לבית הדין הרבני בצפת בבקשה להפחית את הסכום ל-2,000 שקל.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
לדבריו, שני הילדים הגדולים אינם נמצאים בבית ולומדים בישיבות, ושכר הלימוד ממומן באופן ישיר על ידי ארגוני חסד. כמו כן, גרושתו, הנתבעת, מקבלת מאותם ארגונים סיוע ברכישת מזון ובגדים לילדים.
בנוסף, גרושתו ידעה עוד לפני שנישאו כי הוא אברך "בן תורה" והסכימה כי היא תפרנס את המשפחה והוא ילמד, ויש להחיל הסכמה זו גם לאחר הגירושין.
כמו כן, הבת הגדולה עברה את גיל 18 ויש לבטל את מזונותיה, טען האב.
גרושתו טענה בבית הדין כי שכרה עומד על 600 שקל. הבן הגדול לומד בישיבה והיא משלמת עבורו 1,100 שקל בסיוע ארגוני חסד. האם הוסיפה כי באפשרות האב למצוא משרה ולעמוד בתשלומי המזונות.
"שלי ושלכם — שלה הוא"
לדברי הדיין יועזר אריאל כספי סיוע ממקור אחר כמו ארגוני חסד אינם מתקזזים מחוב מזונות שכן על פי ההלכה, ירושה שמקבלים ילדים אינה פוטרת את אביהם ממזונותיהם ויש להחיל דין זה גם כשמדובר בצדקה.
הדיין הוסיף כי תקנת הרבנות הראשית שינתה את הגדרת חיוב האב למזונות ילדים מעל גיל שש, מהגדרה של צדקה ל-"כחיוב משפטי גמור". לפיכך, כשם שביחס לחיובים משפטיים אחרים לא מבחינים בין תובע עשיר לתובע עני, כך בעניין זה אין להבחין בין ילד שיש לו נכסים ממקור אחר לבין ילד שאין לו נכסים ממקור אחר לעניין זה.
באשר לטענת התובע כי אשתו הסכימה לקבל על עצמה את עול הפרנסה קבע הדיין כי ההסכמה אינה פוטרת את האב מחובותיו. לדבריו, נראה כי מדובר היה ב-"מחילה" מצד האישה, כלומר ויתור לבעל על חובתו לפרנס, ולא "התחייבות כספית מפורשת" לשלם את המזונות במקומו. לפיכך, ה"מחילה" חסרת תוקף הלכתי כי אם אינה יכולה לוותר בשם ילדיה על זכויותיהם הכלכליות כלפי האב.
בנוסף, גם אם האישה התחייבה לפטור את בעלה לשעבר מחובתו לפרנס אותה ואת ילדיה הרי שהתחייבות זו היתה מותנית בחיים משותפים של כבוד ואהבה.
הדיין הבהיר כי אשה המפרנסת את בעלה כדי שילמד תורה הופכת לשותפה בלימוד התורה ונהנית מכך, כדברי רבי עקיבא לתלמידיו: "שלי ושלכם — שלה הוא".
שונה המצב כשהצדדים מסתכסכים ומתגרשים ומובן כי לא היה בכוונתה של האישה להקריב מכספה וכוחותיה עבור לימודי בעלה לשעבר שאינה אוהבת עוד.
לפיכך דחה הדיין את בקשת האב להפחתת המזונות. עם זאת, נקבע כי יש להפחית את החלק היחסי של הבת שהגיעה לגיל 18 ולכן האב ימשיך לשלם 3,200 שקל עבור ארבעת הילדים הקטינים. הרבנים חיים בזק ושלמה שושן הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ התובע: עו"ד סבן תמיר
- ב"כ הנתבעת: לא צוין
* עורך דין גיא ניומן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין