חברה שטענה כי חייבו אותה במס כפול על עסקת חכירה ביקשה לקבל ערעור על השומות "על הסף" – מבלי לקיים דיון מעמיק. בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, השופטת הסבירה את המצב המשפטי והבהירה מדוע בלתי אפשרי לקבל את הבקשה.
בקשה למחוק ערעור על הסף היא זכות שלפי תקנות סדר הדין האזרחי מוקנית למי שהערעור הוגש נגדו - המשיב, אבל ישנם מקרים מיוחדים שבהם דווקא מערערים עושים בתקנות שימוש "היקשי" – ומבקשים "לקבל ערעור על הסף" – כלומר, לקבל את טענותיהם נגד המשיב מבלי שייערך דיון לעומק.
להתייעצות בנושא מיסוי מקרקעין
עורך דין מיסוי נדל"ן
בעבר בתי המשפט פסקו כי ניתן לקבל בקשות מעין אלה רק במקרים מצומצמים – אם מוכח שקבלתן תחסוך התדיינות מיותרת.
בקשה כזו הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי לפני כחודשיים במסגרת ערעור של חברה שחויבה לשלם מס הכנסה על תשלומים שקיבלה מעסקת חכירה.
העסקה המדוברת נחתמה ב-1994 בין החברה – "אירד תדלוקים" – לבין דור אנרגיה, שחכרה ממנה קרקע לצורך ניהול תחנת דלק.
העסקה כללה שני סוגים של תשלומים: תשלום בפועל של 540 אלף דולר, ותשלום חודשי עתידי הכולל 10,500 דולר על כל חודש שבו התחנה עובדת ועמלות על מכירת דלקים. החברה שילמה על העסקה מס שבח כפי שדרשו ממנה רשויות המס.
בשנת 2010-2012 הגישה החברה דיווח למס הכנסה שבו התייחסה לתשלומים החודשיים שקיבלה מדור אנרגיה ומסתכמים בכ-2.25 מליון שקל, כהכנסה פטורה. אלא שמס הכנסה לא קיבל את השומה שלה והוציא לה שומות חדשות.
השגה שהגישה על השומות נדחתה ובאוקטובר 2015 החברה הגישה עליהן ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הטענה המרכזית בכתב הערעור הייתה כי המערערת שילמה על עסקת החכירה מס שבח ולכן חיובה בתשלום מס הכנסה יוצר כפל מס.
בכתב התשובה של מס הכנסה נטען לעומת זאת, כי מס השבח כלל רק את התשלום שהתקבל במועד עסקת החכירה (אותם 540 אלף דולר), ולא את התשלומים החודשיים-עתידיים.
ביולי 2016 התקיים דיון קדם משפט, שלאחריו הגישה החברה את הבקשה לקבלת הערעור על הסף. המערערת טענה, כי מס הכנסה הודה בדיון שלא בירר באופן יסודי ממה הורכב מס השבח ששילמה ולכן אין ודאות שלא כלל את התשלומים החודשיים.
המערערת הוסיפה שגם אם מס השבח נגבה בזמנו בחסר, העסקה משנת 1994 כבר התיישנה ולכן לא ניתן עוד לגבות בגינה מס.
שאלות כבדות משקל
השופטת ירדנה סרוסי קבעה שהערעור עוסק בסוגיות חשובות ואף תקדימיות, ולפיכך, קבלתו על הסף בלתי אפשרית.
לגופו של עניין השופטת פסקה כי לטעמה, מס הכנסה לא חזר בו בקדם המשפט מהטענה המרכזית שלפיה השומה לא כללה את התשלומים החודשיים, בניגוד לטענת המערערת.
השופטת קבעה כי השאלות העוסקות בסמכות מס הכנסה לדרוש מס על תקבולים ששייכים למס שבח ושאלת התיישנות השומה הן שאלות "כבדות משקל ונוגעות לקו התפר שבין הוראות חוק מיסוי מקרקעין לפקודת מס הכנסה". משכך, גם באופן כללי וגם מאחר שבין הצדדים "נטושה מחלוקת כנה ואמיתית", הן מצריכות דיון רציני ולא ניתן להכריע בהן "במתכונת מצומצמת וקצרה".
כמובן שהשופטת הבהיר כי אינה מכריעה לגבי איכות טענות המערערת, אלא רק מבקשת שתוכיח אותן במסגרת הערעור עצמו. לפיכך הבקשה המיוחדת נדחתה. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המבקש: עו"ד זיו שרון
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
לקריאת ההחלטה לחצ/י כאן
* עורך דין ורו"ח זוהר ימין עוסק במיסוי נדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין