אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני חוזים >> ביהמ"ש: חוזים יש לכבד, גם ב"איחור" של 6 עשורים

ביהמ"ש: חוזים יש לכבד, גם ב"איחור" של 6 עשורים

מאת: עו"ד רגב אלקיים | תאריך פרסום : 13/10/2016 14:41:00 | גרסת הדפסה

fastlawmarketing, morguefile.com

יורשיו של בעל קרקע באזור הצפון התנגדו לרשום חלק מהזכויות בקרקע על שם הנתבע, שטען שהשטח נרכש עבורו בשנת 1950, כאשר היה בן 9. לפני שבועיים בית המשפט קבע כי העסקה כשרה.

לפני שנתיים הגיש גבר בן 75 בקשה לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בנצרת על 1/6 מהזכויות על קרקע בתחומי המועצה המקומית אעבלין, שלדבריו נרכשו עבורו על ידי אביו בשנת 1950.

בעל הזכויות ביתר החלקה הלך כבר לעולמו בשלב זה, ויורשיו התנגדו לרישום ההערה גם אחרי שקיבלו העתק מהסכם המכר הישן.

בתביעה שהגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה, הם ביקשו שיכריז שאין למסמך הזה כל תוקף, בין היתר משום שחתימת אביהם על ההסכם זויפה ויש בו פגמים שונים (למשל הם טענו לחוסר תיאום בין מועד הנפקת הבולים על המסמך לבין מועד החתימה עליו).

לייעוץ בתחום:

עורך דין מקרקעין

עוד הם טענו כי אין מקום לקבל הסכם שנערך עבור קטין בן 9 ללא אישור בית המשפט, וכי התובע השתהה זמן רב עם תביעתו.

בתגובה, טען הנתבע כי אביו התקשר בהסכם בשמו, וכי מיום חתימת ההסכם הוא ומשפחתו מחזיקים בקרקע המדוברת ואף עיבדו ומסקו את עצי הזית במקום.

תקף או לא תקף?

בעקבות המחלוקת בין הצדדים בנוגע לאמיתות החתימה, מינה השופט רון סוקול מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי אכן מדובר בחתימתו של אבי התובעים.

מכאן, עבר השופט לעיין בטענות התובעים לפיהן המסמך אינו כשר וקבע כי גם אם ישנן אי אילו אי-התאמות טכניות בנתונים, הן אינן משפיעות על מהימנות ואמיתות המסמך, בפרט כשמדובר במסמך ישן ביותר משנות ה-50'.

באשר לטענה כי לא ניתן לקבל הסכם המקצה מקרקעין לקטין, נקבע כי ההסכם נחתם זמן רב לפני שחוק המקרקעין וחוק הכשרות והאפוטרופסות נכנסו לתוקף (חוק המקרקעין נכנס לתוקף ב-1969 ואילו חוק הכשרות ב-1962) –כך שבאותה תקופה עדיין לא היו הוראות מגבילות על מכירת קרקע לקטינים.

השופט הסביר כי הדין שחל על ההסכם הוא חוק הקרקעות העותמאני והקוד האזרחי העותמאני ה"מג'לה", שאינם שוללים את תוקף ההסכם הזה (מה גם שאין חולק שהוא נעשה לטובת הקטין).

באשר לטענת השיהוי, השופט קבע כי לפי החוק העותמאני, תקופת ההתיישנות של תביעה לאכיפת חוזה נמנית מהיום בו המוכר כופר בעסקה. היורשים כפרו בעסקה בשם אביהם – המוכר – רק בשנת 2014, כך שלא מדובר בשיהוי כלל.

השופט הוסיף כי העובדה שהתובעים לא פעלו כדי לתפוס חזקה שבשטח המדובר לאורך השנים מעידה על כך שידעו שהוא לא שייך להם.

בשים לב לכל האמור, השופט שוכנע כי ההסכם בין אביהם של היורשים לבין הנתבע (באמצעות אביו) תקף מבחינה משפטית, והכריז על זכותו של הנתבע לרשום את השטח על שמו.

ואולם מאחר שהנתבע בכל זאת השתהה ברישום זכויותיו, לא נפסקו לטובתו הוצאות.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עורך דין רגב אלקיים ממשרד שרף אלקיים עוסק בדיני חוזים

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני חוזים באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני חוזים

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ