במסגרת הליך פשיטת רגל מונה מנהל מיוחד שכינס את נכסי החייב, וביקש להוסיף אליהם כספים שהפניקס קיזזה לעצמה מפוליסת ביטוח החיים של החייב. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה את טענת הפניקס שמימוש הכספים נעשה כדין.
באפריל 2014 ניתן לחייב צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל. כעבור שלושה חודשים מינה הכונס הרשמי מנהל מיוחד לניהול נכסי החייב, שבהסכמת החייב, ביקש לפדות את הכספים שיש לו בפוליסת ביטוח חיים בחברת הפניקס, ולהעבירם לקופת הכינוס.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין ביטוח
הפניקס התנגדה לבקשה, משום שהכספים משמשים בטוחה לפירעון הלוואה בסך 115 אלף שקל שהעניקה לחייב ארבע שנים לפני כן. משכך לטענתה יש לה עדיפות להיפרע לפני הנושים האחרים. מעבר לכך, החייב נתן לה הסכמה מפורשת לממש את הכסף.
המנהל המיוחד שסבר אחרת הגיש לבית המשפט בקשה שיצווה על הפניקס להעביר את כספי הפוליסה לקופת הכינוס. הפניקס עשתה כן, אולם קיזזה מהכספים כ-37,500 שקל, עבור יתרת חוב ההלוואה.
המנהל טען שלפניקס אין עדיפות על יתר הנושים. קבלת פרשנותה מנוגדת לכוונת המחוקק להגן על כספי מבוטחים בגיל פרישה ולמנוע העברה או שעבוד של זכויות סוציאליות. לפיכך לדבריו החייב לא היה זכאי למשוך את כספי הפוליסה מאחר שהמועד הזכאות לקבלתם עוד לא הגיע.
הפניקס לעומת זאת טענה שהסכם ההלוואה בינה לבין המבוטח מעניק לה את הזכות לקזז כספי פוליסה במידה שהחייב לא יעמוד בפירעון ההלוואה. כל עוד החייב מחזיק ביתרת זכות בפוליסה שהיא מנהלת, ובמקביל קיים לו חוב על הלוואה שנטל – אז מדובר באשראי הדדי הניתן לקיזוז, ומקל וחומר שהיא נתנה לו את ההלוואה בהסתמך על הכספים שנמצאים בפוליסה.
מימוש בהסכמה
סגן הנשיאה השופט איתן אורנשטיין דחה את בקשת המנהל המיוחד, וקבע כי לפניקס הייתה הזכות לנכות את יתרת ההלוואה מהכספים שהעבירה לקופת הכינוס. הוא הסביר כי מסמכי ההלוואה נחתמו על ידי החייב כארבע שנים לפני מתן צו הכינוס, בתקופה שלא הייתה מניעה שייטול הלוואה כנגד שעבוד הפוליסה.
אמנם, השופט הסכים כי כוונת המחוקק היא להבטיח את הזכות למחייה בכבוד לעת זקנה, אולם אין הדבר שולל מהמבוטח למשוך את הכספים עוד לפני גיל הפרישה. מניעת פעולה שכזו עלולה לפגוע בחייבים שמבקשים לפרוע את חובם ולפתוח דף חדש בחייהם.
מעבר לכך, הוסיף השופט, גם ציבור גדול של חוסכים עלול להיפגע, מאחר שלא יתאפשר לו לקבל מימון כנגד כספיו בחברות הביטוח, מה שיקשה על אותו ציבור לקבל כספים ויאלץ אותו לפנות למקורות אחרים ולהשגת אשראי בריביות גבוהות.
לבסוף הסביר השופט אורנשטיין כי לחברות הביטוח ניתנת הזכות לעכב את כספי הפוליסה עד שההלוואה תסולק, אולם הזכות לממש את הכספים אינה מוענקת להן על דעת עצמן, אלא, כפי שנעשה במקרה זה, עליהן לקבל את הסכמת החייב ולעשות זאת לפני שהכספים מועברים לקופת הכינוס.
לפיכך נקבע שהפניקס התנהלה כדין, והבקשה נדחתה כאמור. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ החייב: עו"ד אורי חורש
- המנהל המיוחד: עו"ד אביחי נ. ורדי
- ב"כ הפניקס: עו"ד אריאלי
* עורך דין אבי זהר עוסק בדיני ביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין