מילואימניק שנקלע לאירוע של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה נמצא כחולה סוכרת בסמוך לאחר מכן. בחלוף 14 שנים מהאירוע – קבע ביהמ"ש כי הסוכרת התפרצה בשל השירות הצבאי.
יליד 1960 גויס בספטמבר 2000 למילואים בתנאי קבע כמסגר. כחודש לאחר מכן, בעת שהתקין סככת מיגון עבור חיילים במוצב "טרמית" שבאיזור ציר פילדלפי, החל אירוע זריקת אבנים ובקבוקי תבערה לעבר המוצב. אחד מבקבוקי התבערה פגע בקיר סמוך למקום שבו שהה המסגר.
לכתבות נוספות בנושא:
לדברי המסגר, הוא נבהל מאוד, מעד על שק חול שהיה במקום ונפל, וכתוצאה מכך נחבל ברגלו. לאחר כשבועיים וחצי של כאבים ללא הפסקה, החלה רגלו להתנפח והוא פנה למיון בבית החולים סורוקה, שם התגלה זיהום חיידקי ברגלו. במהלך בדיקות הדם שנערכו לצורך הטיפול, התגלו ערכי סוכר גבוהים בדמו, והוא אובחן כחולה בסוכרת סוג 2.
בנובמבר 2000 הגיש המסגר תביעה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה בשל הפציעה ברגלו והוכר כבעל נכות פלסטית בשל צלקת שנותרה. כ-7 שנים מאוחר יותר, הוא עתר להכיר גם במחלת הסוכרת ככזו שנגרמה עקב האירוע. קצין התגמולים אימץ חוו"ד רפואית שלפיה אין קשר סיבתי בין תנאי השירות של המערער לבין התפרצות המחלה, ודחה את תביעתו.
המסגר ערער בפני ועדת ערעורים בטענה שמתקיים קשר סיבתי מובהק בין תנאי השירות להתפרצות מחלתו והסתמך על חוות דעת רפואית של מומחה לרפואה פנימית, לפיה הסוכרת יכולה להתפרץ כתוצאה מהזיהום.
ועדת הערעורים דחתה את תביעתו בטענה כי סביר יותר שהמחלה התפרצה בשל גורמי סיכון אחרים, כגון רקע גנטי, יתר לחץ דם ועודף משקל. עוד נקבע בוועדה, כי המערער לא הוכיח שהיה מצב לחץ קיצוני באירוע שבו נחבל, וכי לחץ נפשי או מחלה זיהומית לא מוכרים בעולם הרפואה כגורמים להתפרצות סוכרת.
המסגר לא ויתר והגיש באמצעות עו"ד עודד צדקוני ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע. הוא עמד על כך שהמחלה התפרצה בשל המתח הנפשי והבהלה בשילוב עם המחלה הזיהומית שבה לקה כתוצאה מהאירוע. לטענתו, אלמלא האירוע, יכול להיות שהמחלה לא הייתה מתפרצת לעולם.
הטריגר שגרם להתפרצות
השופט אריאל ואגו קיבל את גרסתו של המומחה מטעם המערער, שהעיד כי ידוע ומקובל בעולם הרפואה שמחלה זיהומית חריפה יכולה להוות "טריגר" שגורם להתפרצות של סוכרת, וכי מתקיים קשר סיבתי בין הזיהום להתפרצות. השופט הוסיף כי מומחיותו או בקיאותו של המומחה בתחום לא הוטלה בספק.
מנגד, ציין השופט, בחוות הדעת הרפואית מטעם קצין התגמולים, שיוצג ע"י עו"ד יערה קלינברגר, כלל לא צויינה מומחיותו של הרופא או ניסיונו בתחום, והוועדה הרפואית לא סיפקה ראיה כלשהי שתסתור את עמדת המומחה מטעם המערער.
משכך, קבע השופט, כי יש להכיר בזיהום שהתפתח ברגלו של המערער בשירות המילואים כגורם להתפרצות הסוכרת.
סגנית הנשיא ואב"ד השופטת שרה דברת, והשופטת טלי חיימוביץ' הצטרפו לפסק הדין.
קצין התגמולים חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין