בשבוע שעבר רשם ההוצאה לפועל קיבל בקשת חייב לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו, וביקר בחריפות את בנק דיסקונט, שהדביק אזהרה בכתובת בת"א, בידיעה שהחייב לא גר בה כבר שנים.
מאז שנת 2000, החייב גר באוסטריה תוך שהוא מבקר מעת לעת בישראל. ב-2010 פתח נגדו בנק דיסקונט תיק בהוצאה לפועל, לביצוע פסק דין שניתן נגדו באותה שנה, בהיעדר הגנה, העוסק בחוב של מאות אלפי שקלים. בשנה שעברה הוצא נגדו, בין היתר, צו עיכוב יציאה מהארץ.
לייעוץ בנושא:
עורך דין הוצאה לפועל
לפני כחודש הוא הגיע לארץ לביקור של ארבעה ימים לרגל חתונה, ואז גילה שמתנהלים נגדו הליכים, ושאינו יכול לצאת בחזרה לביתו. הוא הגיש בקשה דחופה לביטול ההגבלה, בטענה שהוא תושב חוץ.
במקביל, הוא הגיש בבימ"ש השלום בירושלים בקשה לביטול פסק הדין, שעודנה תלויה ועומדת.
החייב טען כי לא ידע על התביעה נגדו ולא ידע על פתיחת התיק בהוצאה לפועל, מאחר שהבנק – הוא הזוכה – לא טרח לבצע מסירת אזהרה כדין.
החייב הצהיר כי הכתובת שבה בוצעו ההדבקות אינה כתובתו אלא כתובת של דירה בתל-אביב, שבה התגורר בשכירות שנים רבות לפני שעזב את הארץ.
הוא אף סיפר, בין היתר, שבשנת 2003 מנהל הבנק (הקודם) ואשתו ביקרו אותו בביתו שבאוסטריה. כמו כן, הוא טען שגם מנהל הבנק שהחליף אותו יצר איתו קשר ישירות למקום מושבו בחו"ל.
מנגד, הבנק ביקש להותיר את הצו על כנו, בטענה שמדובר במתחמק סדרתי, ולכן זכות הקניין שלו גוברת על זכותו של החייב לחופש תנועה.
דבר "חמור"
"ההגבלות נשוא הבקשה הוטלו על החייב בשנת 2015 שלא כדין ובחוסר תום לב מצד הזוכה. ראשית ועיקר, מחמת העדר מסירה מלאה בתיק; והן מחמת העובדה שהחייב לא היה מודע כלל להליכים אשר ננקטו נגדו לאורך השנים בתיק זה, לכאורה, אף לא בשלב הגשת התביעה נשוא פסק הדין", קבע הרשם אבני אסף.
הרשם זקף לחובת הבנק את העובדה שלא הגיש ראיות לעניין ביצוע המסירה, ונציג מטעמו לא התייצב לדיון.
בעיקרו של דבר, השופט השתכנע שהבנק ידע שהחייב לא גר בארץ. "ההלוואה נשוא החוב בתיק, נחתמה ע"י החייב באוסטריה וחתימתו אושרה ע"י הקונסול שם! כלומר, לזוכה – הבנק הייתה קיימת ידיעה בפועל שהחייב אינו גר בישראל עוד, ומקור יצירת החוב שגבייתו מתנהלת לפניי, הנו בזמן שהחייב שוהה כבר בחו"ל עם כתובת ידועה בחו"ל!", ציין הרשם.
לכן, לפי הרשם, הבנק צריך היה לשלוח את האזהרה למקום מושבו של החייב בחו"ל, או לפחות לבקש "תחליף המצאה" לכתובת אחרת בארץ, למשל של בן משפחה. במקום זאת, הבנק בחר ביודעין להמציא את האזהרה לכתובת לא-רלוונטית, ובכך סלל לעצמו את הדרך לנקוט נגד החייב הליכים במעמד צד אחד.
הרשם סבר "עניין זה אינו דבר של מה בכך, והוא חמור. מצופה מבנק שהנו נושה מוסדי ובעל סממנים ציבוריים לנהוג בהליכי גבייה אגב הפעלת חובת תום לב מוגברת". יתרה מכך, נכתב כי בכך הבנק אף הטעה את הרשם, בעת החלטתו להטיל על החייב הגבלות.
לפיכך, הרשם ביטל את ההגבלות שהוטלו על החייב בתיק זה וכן הורה על ביטול יתר ההליכים שננקטו בתיק עד היום. הרשם הורה על השהיית ההליכים בתיק למשך 30 יום, במהלכם החייב נדרש לפעול לאלתר מול בימ"ש לעכב הליכי ביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל עד שתוכרע בקשת הביטול שהגיש בביהמ"ש.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורכת דין מאיה לביא עוסקת בהוצאה לפועל
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין