הקשישה נפלה בביתה ונחבלה. בית המשפט קבע שבית החולים וולפסון התרשל כשלא בדק האם הקשישה נפגעה בצוואר וחסך בצילום עמוד השדרה הצווארי, ולכן יפצה אותה בלמעלה מחצי מיליון שקל.
ב-2010, כשהייתה בת 86, נפלה הקשישה בביתה, נחבלה בראש וביד ואיבדה את ההכרה. היא פונתה לבית החולים "וולפסון" שבחולון, שם נעשו לה צילומי ראש ועמוד שדרה מותני.
הרופא התרשל?
פנו ל- עורך דין רשלנות רפואית
בבדיקות לא התגלו ממצאים חריגים, אך למרות זאת, הקשישה עדיין התקשתה לעמוד וסבלה מכאבים. היא אושפזה בביה"ח למשך ארבעה ימים ולאחריהם עברה למוסד שיקומי "לב אבות" שברחובות.
20 ימים עברו, והקשישה שחשה חולשה ברגליה ובידיה ופונתה לבית החולים "אסף הרופא", שם בוצע צילום של עמוד השדרה הצווארי – צילום שלא בוצע קודם לכן בוולפסון. בצילום התגלו שברים בחוליות הצוואר כולל שבר דחוס שגרם לשיתוק בארבע הגפיים.
הקשישה עברה ניתוח לקיבוע חוליות הצוואר, אך נותרה משותקת ברגליה ומרותקת לכיסא גלגלים, ועד היום מאושפזת בבית החולים הסיעודי "שמואל הרופא" בבאר יעקב.
בינואר 2012 הגישה הקשישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב.
לטענתה, בהתחשב בהיותה אישה מבוגרת שנפגעה בראש ובכתפיים, ב"וולפסון" היו חייבים לבדוק גם את אזור הצוואר שמחבר ביניהם. הקשישה סברה שאם הבדיקות הנכונות היו מבוצעות, ניתן היה לאתר את השבר לפני הפגיעה בעצבים, ובכך למנוע את התדרדרות מצבה הרפואי.
לטענתה, בשל עלויות האשפוז, נגרם לה נזק של למעלה מ1.2 מיליון שקל.
מ"וולפסון" נטען שביה"ח פעל בהתאם לנהלים, ומכיוון שלא הייתה הצדקה לחשוד שחוליות הצוואר נפגעו, לא בוצע צילום. לטענת ביה"ח, בזמן הטיפול בו כלל לא היה שבר, וייתכן שהוא נגרם כשהקשישה שהתה ב"לב אבות".
בנוגע לנזק, סבר ביה"ח שצריך להפחית מחצית מעלויות האשפוז של הקשישה, שסבלה מנכות עוד לפני הנפילה, ולכל היותר יש לפצותה ב-138 אלף שקל.
הקשישה השיבה, שהחוסר בצילום האמור מונע ממנה להוכיח מתי נגרם השבר והכחישה כי נגרם לה נזק בבית האבות.
נתונים בזמן אמת
השופט רמי חיימוביץ קיבל את התביעה.
לדעתו, במקרה הנוכחי צילום עמוד השדרה הצווארי היה נדרש, ואי ביצועו הוא למעשה רשלנות. השופט ציין שהוא "ער לחשש מביצוע בדיקות סרק יקרות ומצילומים הכרוכים בקרינה...", אולם הנתונים שעמדו בפני הצוות הרפואי בזמן אמת היו צריכים להעלות את החשד לפגיעה בצוואר.
יתרה מכך, סבר השופט, הקשישה אושפזה בביה"ח מספר ימים וכל אותו זמן לא נבדקה בחשד לפגיעה אורתופדית, זאת למרות אופי הפגיעה ותלונותיה הנמשכות.
השופט דחה גם את הטענה שהשבר נגרם במוסד השיקומי, וקבע שהיא ספקולציה שהועלתה אחרי שהתגלו קשיים בהגנה של ביה"ח.
לבסוף פסק השופט חיימוביץ כי ביה"ח ישלם לקשישה 557,761 שקל, הכוללים את הוצאות האשפוז, כאב וסבל, נסיעות, הוצאות רפואיות והפסד מימון מטפלת על ידי הביטוח הלאומי, כל זאת בהתחשב בניכויים ובהשלכות גילה ומצבה הרפואי שאינו קשור לתאונה.
כן נפסקו שכר טרחת עורך דין בסך 131 אלף שקל והוצאות משפט בסך 10 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד פייל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שושנה גלס
* עו"ד אסף גרינבוים, ממשרד עוה"ד גבריאל ראובינוף, עוסק ברשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין