נכה צה"ל שיצא לפני שלוש שנים לשנת שבתון בחו"ל, נתקל בהתנגדות משרד הבטחון להשתתף במימון טיסתו חזרה לישראל, ובמימון המלווה שלו. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהחלטותיו של משרד הביטחון אינן סבירות.
האיש נפצע קשה במלחמת ששת הימים ואיבד יד ורגל. למרות מוגבלותו הגופנית, הוא שיקם את חייו והגיע לדרגה אקדמית בכירה במוסד להשכלה גבוהה בו הוא עובד במשך עשרות שנים.
לסיוע בתביעות מול משרד הביטחון
עורך דין נכי צה"ל
לפני שלוש שנים יצא האיש לשנת שבתון בארה"ב, ובאותה הזדמנות תכנן להחליף את התותבות בגפיו. אלא שכשביקש ממשרד הביטחון לסייע לו במימון הנסיעות, עלות המלווה שהצטרפה אליו לנסיעה מישראל ועלות המלווה ששכר בחו"ל מחברת כוח אדם מקומית, הוא נענה בשלילה.
בשנת 2014 הוא עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב כנגד ההחלטה. לטענתו, עד ליציאה לשנת שבתון, אגף השיקום של המשרד סייע בשיקומו, ונהג לתמוך בו בעת גיחותיו השונות לחו"ל, בהתאם לנכותו והקשיים הנובעים ממנה.
לדבריו, אמנם הנסיעה הייתה לשנת שבתון אבל היא שימשה גם לטיפולים רפואיים והחלפת תותבות.
אלא שההחלפה דרשה טיפול מקדים בחמי מרפא בארה"ב, אך גם את זה משרד הביטחון סירב לאשר לו. על כן, הוא נאלץ לחזור לישראל כדי לקבל את הטיפול המקדים, ולאחר מכן שב לארה"ב. הפעם, משרד הביטחון הסכים לממן את הנסיעה, אולם התנה זאת בכך שיחזור ארצה בסמוך להחלפת התותבות ולא בתום שנת השבתון מספר חודשים לאחר מכן.
בנוסף, טען העותר כי עקב נכותו הוא זקוק ללווי לסיוע בפעילויות יומיומיות ומשרד הביטחון מממן לו ליווי בארץ. למרות זאת, הוא סירב לממן את עלות המלווה המקומי בארה"ב ואף לא את מימון המגורים של המלווה הישראלית שלו, שהועסקה במשך 16 שעות ביום.
קצין התגמולים ביקש לדחות את העתירה בטענה שהעותר השתהה בהגשתה, מה גם שמדובר בסוגיה "תאורטית", שכן המשיב כבר שב ארצה.
לשיטתו, אף גורם לא הכריח את העותר לחזור לארץ במועד מסוים וממש אין הצדקה שהמדינה תישא בעלות נסיעת העותר לישראל ובחזרה, כאשר העותר שהה בחו"ל לצורך ענייניו המקצועיים.
לעניין מימון המלווים, הסביר המשיב כי העותר לא מסר אישורי תשלום מחברת הסיעוד בארה"ב, וכי הוא לא זכאי להחזר עבור המלווה הישראלית, מכיוון שמדובר למעשה בבת זוגו.
לא מתקבל על הדעת
השופטת צילה צפת דחתה את טענת השיהוי לאחר שהוכח לה שהעתירה הוגשה תוך פחות מחודש לאחר שבקשות העותר נדחו על ידי משרד הביטחון, וניגשה לדון בגוף העניין.
לאחר שבחנה את החלטות ועדת הנסיעות, קבעה השופטת כי הן לא מנומקות או סבירות בהתחשב בכך שאין מחלוקת על זכאות העותר למימון חזרתו ארצה לאחר טיפול.
כמו כן, קבעה השופטת כי "אין זה מתקבל על הדעת שהמשיב לא יזכה לקבל החזר בגין העסקת המלווים בהתאם לזכותו לליווי משך כל שעות היממה, בין אם מדובר במלווה ישראלית ובין אם מדובר במלווה זר".
לעומת זאת, השופטת קיבלה את הטענה לפיה אין הצדקה לממן את מגורי המלווה הישראלית, שכן מדובר למעשה בזוגתו של העותר, שקיבלה אישור חריג לשמש כמלווה בתשלום בשנת השבתון בלבד.
לבסוף, השופטת הורתה לקצין התגמולים לשאת בעלות כרטיס הטיסה מארה"ב לישראל ובעלות המלווה הזר, בהתאם לתעריפים המקובלים בארץ. המשיב חויב בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 15,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין עומר יעבץ עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות מול משרד הביטחון
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין