שתי החברות לא הסכימו להחליף את הריצוף הלקוי בדירה שבנו בצפון תל-אביב, והתעקשו שהמצב מצריך תיקונים 'קוסמטיים' בלבד. רוכשי הדירה החליטו לתבוע את השתיים וזכו.
כאשר הדירה שרכשו בשנת 2010 בשכונת כוכב הצפון בתל-אביב נמסרה להם, גילו הקונים לדאבונם שהריצוף פגום לגמרי.
ליקויי בנייה?
עורך דין דיני מקרקעין
לאחר שהתלוננו על כך בפני "אפריקה ישראל" – שמכרה להם את הדירה, ובפני "דניה סיבוס" – שהייתה אחראית לבנייה, השתיים הכירו בליקויי הריצוף, אולם הצעותיהן לטיפול בבעיית הריצוף היו קוסמטיות בלבד ולא פתרו את הליקויים.
לאחר שהחברות לא הסכימו להחליף להם את הריצוף בדירה, כפי שהיה צריך לעשות, לטענתם, הגישו נגדן בני הזוג תביעה לפיצוי של 162,859 שקלים על עלויות החלפת הריצוף, דיור חלופי בתקופת התיקונים ועגמת הנפש שנגרמה להם.
הנתבעות – שיוצגו במשותף – הודו בקיומם של הליקויים אך עמדו על כך שהתובעים הגזימו וניפחו את המצב, ונדרש תיקון קוסמטי בלבד שאינו מצדיק ריצוף מחדש. לטענתן, הליקויים שהיו באחריותם תוקנו וטופלו לשביעות רצון התובעים.
לאחר שמומחה שמונה מטעם בית המשפט מצא שליקויי הריצוף הם משמעותיים ויש לפרק את כל הריצוף בדירה, ביקשו הנתבעות לאפשר להן לבצע את התיקונים בעצמן. אלא שהתובעים התנגדו וטענו כי הנתבעות איבדו את זכות התיקון.
התובעים טענו שהם 'רדפו' אחרי הנתבעות די והותר, וכיום כבר אין בהן אמון. עובדה שהנסיונות המעטים שלהן לסייע להם – כשלו, ויש לפסוק להם פיצוי ולאפשר להם לעשות את התיקונים באמצעות קבלנים אחרים.
הסיבה העיקרית לוויכוח בענין זה נגעה לקביעת המומחה כי אם התיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים יש להוסיף לעלותם – שהעריך ב- 83,350 שקל – עוד 30%.
הנתבעות, שרצו להפחית את העלויות, ביקשו לקבל אחת משתי הצעות מחיר שהגישו מטעם קבלנים, שהציגו עלות נמוכה בכ-20 אלף שקל ממה שקבע המומחה, ולחילופין ביקשו שלא להוסיף לתיקונים את התוספת עבור הקבלנים המזדמנים.
הנתבעות גם ביקשו שלא לחייב אותן לשלם לתובעים עבור דיור חלופי, ובכך הסתמכו דווקא על חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, שלא קבע כי התובעים לא יוכלו לשהות בדירה בזמן התיקונים. עוד לטענתן, ההערכה היא שהחלפת הריצוף תימשך כשבועיים, כך שהסכום שדרשו התובעים - 20 אלף שקל – מופרז. כמו כן, הן סברו שלא מגיע להם פיצוי על עוגמת נפש.
איבדו את ההזדמנות
השופטת עידית ברקוביץ מבית משפט השלום בתל-אביב החליטה שהתובעים נתנו לנתבעות די והותר הזדמנויות לתיקון.
לפי השופטת, הבחירה לערוך תיקונים קוסמטיים במקום להחליף את הריצוף מלכתחילה הייתה של הנתבעות, ושיטה זו לא צלחה. משכך, הנתבעות איבדו את ההזדמנות לתקן את הלקויים ויהיה עליהן לשלם עבורם, כולל התוספת עבור הקבלנים המזדמנים, בהתאם להערכת המומחה מטעם ביהמ"ש – שאת חוות דעתו קיבלה במלואה.
השופטת גם סברה שהתובעים זכאים לפיצוי על דיור חלופי בהתחשב בכך שהחלפת הריצוף תקשה על המגורים בדירה, אך הסכימה שהסכום שדרשו התובעים גבוה מדי. כמו כן, ומאחר שליקויי הבנייה פגעו באיכות החיים של התובעים ובמידת ההנאה שלהם מהנכס שרכשו במיטב כספם, מגיע להם פיצוי על עגמת נפש.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את הנתבעות לשלם לתובעים 135,859 שקלים עבור תיקון הליקויים, דיור חלופי ועגמת נפש, ובנוסף 22,520 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד דב דוניץ עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין