14 שנה אחרי האסון, שבו נהרגו 23 אנשים ומאות נפצעו, כמה מהמחלוקות עדיין נדונות בבתי המשפט, בהן סוגיית הכיסוי הביטוחי: הראל טענה שהגורם המכריע לקריסת הרצפה היה הבנייה בשיטת "פל-קל", ולכן לא מדובר ב"תאונה בלתי צפויה". ביהמ"ש חלק עליה.
בעקבות האירוע, רוב מנהלי האולם הורשעו בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.
לייעוץ בנושאי ביטוח:
פנו ל- עו"ד ביטוח
בשנת 2004 דחתה "הראל" את דרישתם לשיפוי על הנזקים, בטענה שהאירוע אינו מכוסה על פי פוליסת הביטוח שלהם. משכך, הגישו מנהלי האולם תביעה בביהמ"ש המחוזי בירושלים על סך יותר מ-7 מיליון שקל, בגין נזקים למבנה, לתכולה, אובדן רווחים וביטוח שבר מכני.
השופט משה סובל ניסה להביא את הצדדים לפשרה, אך הראל דחתה את הצעותיו, ומכאן נדרשה החלטה בשאלת הכיסוי הביטוחי.
לצורך הדיון, הצדדים הסכימו שהתמוטטות המבנה נבעה פגמים שהיו טבועים בו קודם לכן, בצירוף עומס המשקל שנגרם בעת ריקוד של כ-300 עד 400 אנשים ברחבת הריקודים.
טענתם הבסיסית של התובעים היא שמדובר ב-"אירוע תאונתי ובלתי צפוי" שאירע עקב "התפוצצות", הנמנית על הסיכונים המכוסים בפוליסה.
לשיטתם, על אף שהתמוטטות רצפת האולם נבעה, כפי שהוסכם, מפגמים במבנה, ההתמוטטות היא בכל זאת אירוע תאונתי, משום שהתרחשותו אירעה בנקודת זמן מסוימת, בשעת הריקודים בשטח מסוים וקטן יחסית.
הראל טענה מנגד כי קריסת רצפת האולם אינה "אירוע תאונתי ובלתי צפוי", אלא אירוע שהתפתח בצורה הדרגתית כתוצאה מהקמת המבנה בשיטת ה"פל-קל", שהתבררה כשיטת בניה כושלת.
לשיטתה, כיוון שהאסון נבע מהשימוש בשיטת ה"פל-קל" בצירוף עומס משקל על רחבת הריקודים, ומאחר שהן שיטת ה"פל-קל" והן עומס המשקל אינם סיכונים מכוסים על פי הפוליסה, אין לומר כי התרחשה "התפוצצות".
לטענתה, מדובר ב-"התמוטטות מבנה" – סיכון שאינו מופיע ברשימה.
לא צפוי
בהחלטה ארוכה ומקיפה, השופט סובל החליט שהפוליסה מעניקה כיסוי לנזקים. לעמדתו, התובעים הוכיחו כי התמוטטות רצפת האולם הייתה אירוע בלתי צפוי.
אי אפשר לומר שהתמוטטות הרצפה הייתה נגרמת בוודאות רק בשל הבניה בשיטת ה"פל-קל" גם אלמלא עומס המשקל שיצרו מאות הרוקדים על שטח צר וממוקד באולם, הבהיר השופט, והזכיר שגם הנתבעת הסכימה לצורך הדיון שהאירוע נבע משילוב של שני הגורמים.
לאחר סקירה היסטורית של תולדות המילה "התפוצצות" בהקשרים שונים, השופט הכריע לטובת התובעים. לטעמו, מכיוון שהמונח "התפוצצות" לא הוגדר בפוליסה, יש לפרש אותו בצורה רחבה מעבר לפרשנות המילולית הפשוטה, לטובת המבוטח ובהתאם לציפיותיו הסבירות.
בסופו של דבר נקבע, כאמור, כי הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו עקב האירוע למבנה ולתכולה, וכן לאובדן רווחים. מנגד, הפוליסה אינה מעניקה כיסוי ביטוחי לשבר מכני, לנוכח הסתייגות מפורשת בפוליסה, שבה צוין כי הביטוח לשבר מכני אינו מכסה נזק הנגרם עקב התמוטטות מבנה.
עוד נקבע כי הנתבעת תודיע תוך 30 יום מהו גובה הנזק בו היא מכירה לצורך פרקי הפוליסה של ביטוח מבנה, תכולה ואובדן רווחים.
- ב"כ התובעים: עו"ד טל שליט
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אילנה יוסף
* עו"ד אמיר שושני עוסק בביטוח.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין