בדומה לתובענה הייצוגית שהוגשה נגד שטראוס ומילקי– טען צרכן מעדן "מווּ" של טרה, כי על אף שמו, הקשר בין המעדן לבין שוקולד אמיתי מקרי בהחלט. ממש כמו במקרה של שטראוס, גם הפעם אושר הסכם פשרה שלפיו "טרה" תתרום 80 אלף שקל לעמותת "לתת".
אדם שרכש במשך שנים מעדני "מווּ" של "טרה" גילה כי על אף שהמוצרים מיוצרים ומשווקים על ידה תחת השם "מווּ שוקולד", הם למעשה לא מכילים שוקולד בכלל. לדבריו, החברה הכשילה אותו ואת כל ציבור הצרכנים שרכש את המעדן, והטעתה אותם לחשוב שמדובר במוצר שוקולד.
לייעוץ בנושא תובענות ייצוגיות:
פנה ל-עו"ד תובענות ייצוגיות
האיש הגיש באוקטובר 2013 תביעה נגד "מילקו תעשיות" ("טרה" בעבר), ובקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית, בטענה להפרת הוראות חוק הגנת הצרכן וצווי הוראות סימון המוצרים.
המבקש טען, כי "תקן השוקולד" הישראלי קובע שאסור לכנות מוצרים שלא מכילים שוקולד בשם "שוקולד", והיה על החברה לכנות ולסמן את המעדנים בשם "בטעם שוקולד", המבהיר היטב כי לא מדובר בשוקולד אמיתי.
המבקש העריך את תביעתו האישית בסכום של 778 שקלים בגין רכישה של 8 מוצרים בחודש במשך שנתיים, ועגמת נפש. התובע העריך כי כ-105,000 בתי אב בישראל רכשו את המעדן בכמות דומה, והעמיד לפיכך את סכום התובענה הייצוגית על 81,690,000 שקל.
החברה טענה, כי המוצרים סומנו בהתאם להוראות הדין. על אף ששמו השיווקי של המוצר היה "מוו שוקולד", המילים "בטעם שוקולד" צוינו בשני מקומות שונים על גבי האריזה. היא הוסיפה, כי כל המידע על מרכיבי המוצרים הופיע גם הוא על האריזה כחוק, כך שגם אם החברה חרגה מעט מהוראות התקן, לצרכנים לא נגרם כל נזק בפועל.
בשל הסיכונים והסיכויים הטמונים בתביעה, הצדדים הגישו ביולי 2014 בקשה לאישור הסדר פשרה לביהמ"ש המחוזי בחיפה. במסגרת ההסדר, החברה הצהירה כי היא כבר שינתה את אריזות המוצרים כך שבכל מקום שבו מופיעה המילה "שוקולד", תופיע לפניה המילה "בטעם".
הצדדים הסכימו כי לא ניתן לאתר את כל חברי הקבוצה שרכשו את המוצרים ולפצותם, ומשכך החברה תתרום מוצרים בשווי 80,000 שקל לארגון "לתת", שיעביר רבע מהתרומה לכפר הנוער "הודיות" ואת היתר לאוכלוסיה במצוקה.
עוד הם הסכימו, כי ישולם למבקש גמול של 5,000 שקל, ושכ"ט של 30,000 שקל בתוספת מע"מ לעורך דינו.
שכר טרחה גבוה
היועץ המשפטי לממשלה הגיש לביהמ"ש את עמדתו בנוגע להסכם הפשרה. הוא ציין כי אינו מתנגד להסכם עצמו, אך לדעתו הסכומים המומלצים כגמול ושכ"ט לתובע ולעורך דינו גבוהים ויש להפחיתם, ולהוסיף את הסכום המופחת לתרומה ל"לתת".
השופטת יעל וילנר קבעה, כי נוכח הקושי שבהוכחת זהות חברי הקבוצה והנזק שנגרם להם – תרומה במקום פיצוי היא פתרון ראוי. השופטת קיבלה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר לשכר הטרחה לעורך הדין, וקבעה כי הוא גבוה מדי בהתחשב בעובדה שהתובענה שהסתיימה פשרה.
לפיכך, השופטת אישרה את הסדר הפשרה ונתנה לו תוקף של פסק דין, אך הפחיתה את שכר טרחת עורך הדין וקבעה כי יעמוד על 18,000 שקל בלבד. עם זאת, השופטת קבעה כי לא ראוי להגדיל את סכום התרומה המוסכם על ידי הוספת הסכום שהופחת משכר הטרחה אליה.
הגמול לתובע המייצג נותר על כנו.
צדק בית המשפט כשקיבל את הסכם הצדדים שמדגיש את כוחן וחשיבותן של התביעות הייצוגיות. בקביעת שכר הטירחה למייצגים, יש להתחשב ברצון המחוקק לעודד תביעות שכאלו, אבל גם באלמנטים ייחודיים לכל מקרה, כפי שציין בית המשפט.
ב"כ התובעים: עו"ד ג' משעלי
ב"כ הנתבעת: עו"ד מ' ארד
* עו"ד ד"ר מקסים ארבל עוסק בתובענות ייצוגיות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין