לפני כשנה ביקשה אם למסור את בתה למשפחה אומנת מכיוון שהיא "חשה דחייה כלפיה". רגע לפני שהקטינה הוצאה מביתה, האם התחרטה. למרות זאת, השופטת הורתה להוציא את הילדה מחזקתה, כי התרשמה שהאם אינה יכולה להעניק לבתה את האהבה לה היא זקוקה.
הילדה נולדה בשנת 2012, בת שביעית לאם חד הורית. בהיותה בת שמונה חודשים בלבד הוכרזה כ"קטינה נזקקת" והיא הייתה בפיקוח גורמי הרווחה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
לפני כשנתיים דיווחו הגננות במעון של הילדה לגורמים המטפלים היא "מוזנחת, זוכה ליחס מקפח מאמה וסובלת מפיגור התפתחותי ומצב נפשי מדאיג".
האם סיפרה לנציגי הרווחה כי היא חשה דחייה כלפי בתה ואינה מצליחה להיקשר אליה. לדבריה, ההיריון עם הילדה היה לא רצוי והלידה שלה הייתה טראומטית.
נציגי הרווחה ניסו לשלב את האם והילדה בטיפול רגשי. הטיפול שיפר משמעותית את במצבה של הילדה אך האם חדלה להגיע למפגשים אחרי ארבעה חודשים בלבד, לאחר שילדה ילד נוסף.
באוגוסט 2015 ביקשה האם משירותי הרווחה כי ייקחו את הילדה למשפחה אומנת שכן היא לא מרגישה שהיא אוהבת אותה. ביקור בית שנערך לאם העלה תמונת מצב עגומה והאם ציינה כי "לאלוהים יש מקום גדול בלב הקטינה, אך פה בבית אין לה מקום בלב של אף אחד".
בנסיבות אלה הורתה השופטת להוציא את הילדה מביתה לאומנה. רשויות הרווחה איתרו משפחה מתאימה אולם ערב לפני ביצוע המהלך הודיעה האם כי היא מתחרטת ומבקשת להשאיר את הילדה בחזקתה תוך קבלת טיפול מתאים.
רשויות הרווחה ביקשו צו דחוף להוצאת הילדה מביתה. העובדת הסוציאלית דיווחה לבית המשפט כי בימים שלפני הדיון אמנם השתנתה גישת האם אולם לנוכח ניסיון העבר יש חשש כבד שהיא לא תצליח לגייס כוחות לאורך זמן כדי להעניק לבתה מסגרת יציבה.
האם הדגישה בדיון שהיא אם נפלאה לילדיה ודואגת לכל מחסורם. היא הסבירה כי ביחס לילדה "התהפך" בה משהו מבפנים והיא עשתה טעות כשביקשה להוציא אותה מחזקתה. האם הבטיחה שלא תאכזב את הילדה שוב.
פגיעה אנושה
בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום כתבה השופטת טל ויסמן בן שחר מבית משפט לנוער בצפת כי מאז נולדה, זכתה הילדה לניכור והזנחה מצד אמה שהובילו לפגיעה קשה בהתפתחותה הקוגניטיבית והרגשית.
השופטת ציינה עוד כי ניסיון לשלב את האם בהליך טיפולי כשל על אף שהאם הבינה כי היא פוגעת פגיעה אנושה בבתה.
האם עצמה, בצעד נדיר, ביקשה להוציא את הילדה ממשמורתה, כתבה השופטת והוסיפה כי לא מדובר היה במשבר חולף אלא בבקשה עקבית שחזרה על עצמה כחמישה חודשים.
השופטת הוסיפה כי "מסוגלות הורית" נבחנת על סמך העבר ומדובר באם ששלושת ילדיה הגדולים הוצאו ממשמורתה למרכזי חירום. ילדה הרביעי הועבר למשפחה אומנת ושהה בה כארבע שנים. עתירה של האם להחזירו אליה התקבלה, אך בחלוף שנה בלבד הוא הוצא שוב מביתו לאחר שאיימה להרוג אותו.
לכל אלה מצטרפת העובדה שהאם מתקשה לאהוב את בתה, תנאי הכרחי להתפתחותה התקינה. בהיעדר יחס אוהב, נפער בנפשה של הילדה "בור עמוק וחלל חסר של השתייכות והתקשרות בטוחה".
לפיכך הורתה השופטת על הוצאת הילדה ממשמורת אמה למשמורת רשויות הרווחה אשר יאתרו עבורה משפחה אומנת לטווח ארוך.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
*עורך דין אסף לפלר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין