בספטמבר 2013, השופט פרופ' עופר גרוסקופף מביהמ"ש המחוזי בלוד אישר תובענה ייצוגית נגד החברה. לאחרונה, ולאחר מו"מ ממושך, הצדדים הגיעו לפשרה, שאושרה בבית המשפט.
עילת התביעה, כפי שהוגדרה בהחלטה לאישור התובענה: "הפרת חוזי ההתקשרות שבין הלקוח לבין סלקום, בכך שסלקום נמנעה מלהעניק ללקוח את מלוא ההחזרים להם הוא זכאי על פי החוזים, בשל הגבלת גובה ההחזרים לתשלום בגין שירותי התקשורת".
לייעוץ בנושאי צרכנות:
עורך דין דיני צרכנות
באותה עת המחלוקת הייתה בנוגע לפרשנות החוזים שעליהם חותמים לקוחות החברה. התובע טען כי ההחזרים להם הוא זכאי הם החזרים בגין ציוד, ולפיכך היקפם קבוע, ונגזר מתמחור הציוד, ולא מהיקף הצריכה של שירותי התקשורת.
מנגד, סלקום צידדה בגישה שלפיה התובע זכאי להחזרים בגין צריכת שירותי התקשורת, שגובהם מוגבל לשווי שירותי התקשורת שרכש מסלקום באותו חודש, ואינו יכול לעלות עליו.
השופט גרוסקופף הגיע למסקנה שלשון ההסכמים והאופן בו הוצגה העסקה לתובע מביאים לכאורה למסקנה כי הפרשנות הנכונה היא שההחזרים שהובטחו לתובע הם בגדר "הנחה בגין ציוד" ולא "הנחה בגין צריכת שירותי התקשרות".
לאחר משא ומתן ממושך, לפני כשנה הגישו הצדדים הצעה לפשרה.
קבוצת הזכאים הייתה לקוחות סלקום, שלא זוכו במלוא ההחזרים המגיעים להם, במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה – ספטמבר 2004. סלקום העריכה שמדובר בכ-270,000 חשבוניות השייכים לכ-72,000 לקוחות, החשודים ככאלה בהם בוצע חיוב ביתר.
בהסדר נקבע כי "סלקום תשלם לכל אחד מחברי הקבוצה שיעור של 65% מהסכום הקובע לחבר קבוצה בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק (ממועד החיוב ועד למועד שבו תחל סלקום בביצוע ההחזרים)." בהערכה, מדובר בכ-30 שקלים ללקוח.
על בסיס המדגם שנערך, הסכום הקובע (נומינאלי, לפני מע"מ) לו הייתה זכאית קבוצה זו עמד על 5.58 מיליון שקל, כך שההחזר לטובת חברי הקבוצה, לפי הפשרה, עמד על כ-3.6 מיליון שקל (לפני הפרשי הצמדה וריבית).
בנוגע לאופן הביצוע, נקבע כי לקוחות פעילים יקבלו את הפיצוי באמצעות זיכוי בחשבונית החודשית, ואילו מנויים שאינם פעילים – באמצעות משלוח שיק.
בעקבות המלצת בודק, ובהתאם לקביעת בית המשפט, סלקום הסכימה לבצע סבב חלוקה שני ביחס לכספים שלא יחולקו בסבב הראשון, ובמידה שיעלו על חצי מיליון שקל.
עוד הוסכם כי סכומים שלא יפרעו על ידי חברי הקבוצה יועברו על ידי סלקום כתרומה.
ירתיע חברות דומות
השופט גרוסקופף אישר את הסדר הפשרה ופירט את שיקוליו, ובהם סיכויי התביעה, היקף הפיצוי, אופן הביצוע היעיל, האינטרס הציבורי שבסיום ההליכים, וכן שיעור הפשרה –65% מהיקף גביית היתר, כשהוא מחושב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית – סכום שנראה סביר והוגן.
על כך הוסיף השופט שיקול הרתעה, כשהבהיר כי עלויות ההסדר, הגמול ושכר הטרחה יוצרים "תמריץ שלילי" מפני התנהלות דומה של סלקום או של חברות דומות בתחום.
בתוך כך השופט ציין כי ההסדר תואם את המלצות הבודק שמינה, מה גם שאיש מחברי הקבוצה לא התנגד לו, כולל נציגת היועמ"ש.
בסיכומו של דבר, ההסדר אושר, כאמור. בנוסף נקבע כי סלקום תשלם לתובע גמול בשיעור של 5% מסכום הפיצוי הכולל, ושכ"ט עו"ד בשיעור 17%. סכומים אלה ישולמו במועדים שונים, אותם פירט השופט בפסק הדין.
כמו כן, הצדדים יפרסמו על חשבון סלקום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.
- ב"כ התובע: עו"ד אסף שילה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ברק טל ועו"ד ליאור גלברד
* עורך דין אריאל שריג עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין