בימ"ש השלום בת"א קיבל את תביעתו של מבוטח שפרצו לו לבית, וחייב את הפניקס לשלם לו תגמולי ביטוח. השופט הבהיר: חברת הביטוח הוסיפה לפוליסה תנאים שלא כדין. ובתוך כך: לאן "נעלם" השעון מבית קרטייה?
באוגוסט 2012 האיש שהה עם משפחתו בחו"ל, ואז קרה האירוע שאחריו הוא בוודאי אמר לעצמו "מזל שיש ביטוח": כשחזר גילה שפרצו לו לדירה. פריטים רבים נגנבו, בעיקר תכשיטים ושעונים.
לייעוץ בענייני ביטוח:
עורך דין ביטוח
האיש היה מבוטח משנת 2005 בחברת "הפניקס". ב-2009 הוא ביקש לשנות את הדרישות, בין היתר, לגבי הדרישה לכספת – כך שבמקום שהיא תהיה מחוברת לרצפה, היא תהיה מחוברת לקיר. הפניקס הסכימה ושינתה את הפוליסה של 2010 בהתאם.
אך הפלא ופלא, הפניקס סירבה לשלם לו תגמולי ביטוח, בשני נימוקים: האזעקה לא הופעלה לפני האירוע, והכיסוי לתכשיטים בשווי מעל 100,000 מותנה באחזקת כספת שמעוגנת לרצפה – כך נרשם בתנאי הפוליסה שהתחדשה ב-2012.
בעקבות זאת הגיש המבוטח תביעה בבימ"ש השלום בתל-אביב, בה טען שעמד בתנאי המיגון שעליהם ידע והסכים ב-2010.
לטענתו, שינוי הפוליסה שנתיים אחרי, במסגרתו הוחזרו תנאי המיגון שבוטלו לדרישתו, נעשה מבלי שיידעו אותו.
לשיטתו, ישנן שתי אפשרויות: או שהפניקס שינתה את תנאי המיגון בטעות, או שעשתה זאת במתכוון, בהנחה שהוא לא יגלה. משכך, בכל מקרה, יש לקבל את תביעתו.
מנגד, הפניקס טענה שהפוליסות מהעבר לא רלוונטיות. הפוליסה היחידה הרלוונטית היא זו שהוצאה בשנת 2012, ובה צוין במפורש כי דרישות המיגון של אזעקה וכספת מעוגנת לרצפה, מהוות תנאי לקיום החבות.
לטענתה, התובע ידע על דרישות אלה. בנוסף נטען כי מערכת האזעקה לא הופעלה לפני האירוע והתכשיטים לא הוחזקו בכספת כנדרש.
בשלב מאוחר יותר של המשפט, הפניקס אף טענה שהנתבע מנסה להוציא תגמולי ביטוח במרמה.
לא הוכיחה דבר
השופט הבכיר אלי ספיר לאור הסביר כי תנאי המיגון היחידים שחייבו את התובע בזמן הפריצה הם התנאים שעליהם הסכימו הצדדים ושצוינו בפוליסה מ-2010, ולא תנאי המיגון של הפוליסה מ-2012.
השופט הסביר שהיה ברור לצדדים שמשנת 2010 ואילך, הפוליסה תתחדש בכל שנה עם אותם תנאים, אלא אם כן יוסכם אחרת. ואכן, ב-2011 הונפקה פוליסה עוקבת עם אותם תנאי מיגון.
בשנת 2012 תנאי המיגון שהוסרו לבקשת התובע, הוחזרו בפעולה חד צדדית של הפניקס. "מטעם הנתבעת לא נטען ולא הובאה כל ראייה, כי לתובע הודע על השינוי או התקבלה הסכמתו לשינוי הפוליסה", כתב השופט, והבהיר כי התנאים החדשים "הוספו שלא כדין ואינם מחייבים את התובע".
לאחר מכן, השופט אף דחה את טענות המרמה שהעלתה הפניקס, וציין כי לא נסתרה טענת התובע שלפיה האזעקה נדרכה ונבדקה יום לפני הנסיעה, מה גם שהפניקס לא זימנה עדים רלוונטיים.
לפיכך, בסיכומו של דבר השופט קיבל את התביעה וקבע שהפניקס תשלם לתובע כ-150,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
בעניין חישוב הנזק, השופט דחה חלק מטענות התובע, אולם קיבל את טענתו לגבי שעון יוקרתי ש"נעלם" מהפוליסה.
"הנתבעת לא נתנה כל הסבר ל"העלמות" השעון מהפוליסה לאחר 2006 ולכן, אני מקבל את עדותו של התובע, כי אין לו כל ידיעה מדוע השעון הוסר מהפוליסה וכי לא שם לב לכך עד לאחר קרות הפריצה. לכן, על הנתבעת לפצות התובע בגין שעון הקרטייה", קבע השופט.
- ב"כ התובע: עו"ד אברהם ילין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אסף זילברשלג
* עורך דין אליהו קייקוב עוסק בדיני ביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין