לצערנו, אנו שומעים מכל עבר על זוגות שהתגרשו או נמצאים בעיצומם של הליכי גירושין סבוכים ומורטי עצבים. כדי לנסות להקל על התהליך עד כמה שאפשר, עו"ד לורית גרון גלבוע משיבה על שאלות מפתח בנושא, ומקנחת עם מספר טיפים.
האם אפשר להתגרש במקום שאינו בית הדין הרבני?
התשובה היא לא אלא אם אחד מבני הזוג אינו יהודי, שאז מגישים בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, כשמדובר בבני זוג מדתות אחרות – מוסלמים, דרוזים, נוצרים וכיו"ב – עליהם להתגרש בבית הדין הדתי הרלוונטי.
האם זה משנה לאיזו ערכאה אגיש את תביעת הגירושין?
כשמדובר ביהודים, את תביעת הגירושין מגישים אך ורק לבית הדין הרבני כאמור, לו הסמכות היחידה לדון בגירושין של בני זוג יהודים. מי שמעוניין שבית הדין גם ידון בנושאים נוספים כמו רכוש, מזונות, משמורת והסדרי ראייה חייב לצרף אותם במפורש לתביעה. הנושאים הנלווים לתביעת הגירושין צריכים להיות מלווים במסמכים הקשורים אליהם, ובמקרה כזה בית הדין "קונה" סמכות הייחודית רק לו, והוא זה שידון בנושאים אלו (למעט מזונות ילדים שאינם כבולים). בכך למעשה מגבילים את בן או בת הזוג מלפתוח באותם הליכים בבית משפט לענייני משפחה.
האם יש משמעות לגירושין אם אנו זוג עם או בלי ילדים? באיזו ערכאה דנים במזונות ילדים?
בעיקרון אין לילדים השפעה על תביעת הגירושין עצמה, ובמקרה שיש ילדים גם אם אחד הצדדים צירף את מזונות הילדים לתביעת הגירושין שלו, אין הדבר חוסם את הצד השני להגיש בשם הילדים תביעת מזונות לבית משפט למשפחה.
האם מגיעים לי מזונות מבן הזוג (שאינם קשורים לילדים)? האם זה משנה אם אני האישה או הבעל?
לאישה יהודיה הזכות לקבל מזונות מבעלה, כל עוד היא נשואה לו, אך לא להיפך. חיוב זה נובע מהדין האישי הדתי, ומסתיים במועד הגירושין.
מאחר שאצל ידועים בציבור החיוב הוא מכוח חיוב אזרחי חוזי ולא דתי, יהיה קל יותר לקבל מזונות לאחר ניתוק הקשר ועד שתתאושש ממנו, במידה שהאישה תוכיח כי הייתה לה תלות כלכלית בבן הזוג.
עם זאת, במקרה בו אישה משתכרת בעצמה, ודי בשכר מינימום, קיימת הלכה הקובעת "מעשה ידיה תחת מזונותיה". הלכה זו למעשה שוללת את הזכות למזונות האישה, מאחר שהיא יכולה לדאוג בעצמה למזונותיה, חיוב שלקח על עצמו הבעל במעמד הנישואין.
מה משמעותו של הסכם הממון?
הסכם ממון שנערך לפני נישואין מביע את רצונם של הצדדים כיצד ינהגו ברכוש שנצבר עד למועד הנישואין וכיצד ינהגו ברכוש שיצברו יחדיו בתקופת הנישואין.
לא ערכנו הסכם ממון לפני הנישואין. האם יש ההבדל אם היו לנו נכסים בנפרד לפני הנישואין או אם לא היו?
במקרה בו לא נערך הסכם ממון ולאף אחד מהצדדים לא היו נכסים, יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג, שקובע שמה שצברו בני הזוג במהלך הנישואים, ולא משנה על שם מי נרשם, יחולק ביניהם באופן שווה במועד פקיעת הקשר.
במקרה בו לפני הנישואין היו למי מבני הזוג נכסים שנצברו על ידו באופן מובהק, שלא גרו בהם במהלך השנים ולא הושקעו בהם משאבים משותפים (למשל שיפוץ), אז במועד פקיעת הקשר הם יוותרו בבעלות בן הזוג שרשום עליהם.
אני חושש שבן הזוג יבריח נכסים או כספים לפני הגירושין, מה עליי לעשות?
במקרה שלא יודעים מהי מסת הרכוש שייתכן שהוברח, כדאי לשכור חוקר ולערוך חקירה כלכלית כדי לדעת מה בכלל נצבר. לאחר מכן, ניתן להגיש לבית משפט למשפחה תביעה לשמירת זכויות לפי חוק יחסי ממון, וניתן גם לתת הודעת החרגה לבנק, שתאפשר הוצאת כספים מהחשבון רק בחתימה משותפת.
קצת טיפים:
ייעוץ מקצועי: לפני שנוקטים בכל הליך, חשוב לקבל יעוץ משפטי נכון ונבון מעו"ד העוסק בתחום. אני ממליצה שלא להסתמך על חבר או חברה שהתגרשו ומתיימרים להיות יודעי דבר. לכל אחד יש סיפור אישי ושונה, לכן חשוב שיהי בעל מקצוע שיידע להשתמש בנתונים שלכם ולהוציא מהם את המיטב.
התנהלות כלכלית: כאשר מעוניינים להתגרש חשוב להקדים ולבצע מספר מהלכים מבחינה כלכלית שעשויים להקל עליכם:
- לאסוף מסמכים שונים הקשורים לרכוש המשותף. במקרים מסוימים אף נכון לבצע חקירה כלכלית מקדימה.
- ההליך המשפטי עשוי להתמשך תקופה לא קצרה, דבר המחייב אורך נשימה מבחינה כלכלית, לכן ראוי "להצטייד" במימון לתקופה של מספר חודשים.
- במקרה של ניהול חשבון משותף אליו מופקדות הכנסות בני הזוג וקיים חשש שעם נקיטת הליכים משפטיים אחד מהצדדים יפעל למניעת משיכה של כספים, כדאי לפתוח חשבון בנק אליו בעת הצורך ניתן יהיה להעביר את הכנסתך.
- חשוב לדעת כי במקרה בו ישנם כספים המופקדים בפק"מ או בחסכון קצר מועד אחר, רצוי להעבירו לחשבון העו"ש שכן במקרה בו אחד הצדדים יטיל עיקול על חשבון הבנק, לא יעוקל חשבון עו"ש שוטף אולם כספים שמופקדים בפיקדונות קצרי מועד כן יעוקלו ועשויים להטיל מצור כלכלי לפרק זמן לא מבוטל.
הילדים: חשוב מאוד לזכור שבתוך כל הכאוס ישנם גם ילדים שהם החשובים לנו מכל, ובמאבק שתנהלו קרוב לוודאי שגם הילדים ייפגעו. אני ממליצה לנסות למזער את הנזק, ולהשקיע בטיפול משפחתי, שיעניק תמיכה ויסייע לכם להעביר לילדים את המסרים הנכונים.
* עורכת דין לורית גרון גלבוע עוסקת בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין