לפסק הדין בעניין פלונית ואח' נגד כללית שירותי בריאות
האם אישה שהזניחה את בדיקות ההריון שהופנתה אליהן וסירבה לניתוח קיסרי יכולה לטעון לרשלנות הצוות הרפואי לאחר שאיבדה את רחמה? בית משפט השלום בת"א מגדיר את אחריות ההריונית מחדש.
אישה ילידת 1972, אם לשישה ילדים, הגיעה בשבוע ה-36 של הריון עם תאומות לבדיקות בבית החולים סורוקה. התברר שהיא בעצם כורעת ללדת, ולאחר שנולדה התאומה הראשונה, התגלו באחותה סימני מצוקה עוברית. לבסוף התינוקת חולצה, בריאה ושלמה, בלידה מכשירנית.
אלא שאז התדרדר מצב האם ונערכו לה בדיקות רבות ושונות, ביניהן צילום בטן, שכונן הלילה פענח באופן שגוי. למחרת בבוקר, הצוות פענח את אותו צילום שוב, והגיע למסקנה שהתובעת מדממת וסובלת מקרע ברחמה באורך של כ- 9 ס"מ. הרחם נכרת כ- 15 שעות לאחר הלידה.
הורי התאומות הגישו תביעה כנגד קופת חולים כללית לבית משפט השלום בתל אביב, וטענו לרשלנות של הצוות הרפואי, שגרם לקרע בלידה מכשירנית. לדבריהם, היה על הצוות ליילד את התובעת בניתוח קיסרי, בוודאי בעת לידת התינוקת השניה. עוד טענו, שאם הצוות המטפל היה מגלה את הקרע קודם, היה ניתן לתפור את הרחם ולהצילו. הם עתרו לפיצויים של מעל מיליון שקל.
סיבוך נדיר ביותר
לדברי מומחה מטעם הנתבעים, קרע ברחם הוא סיבוך נדיר ביותר והמידע המועט שיש עליו לא תמיד מסייע להעריך מהם הגורמים לו, מהם הטיפולים המומלצים ומה סיכויי הצלחתם. לדבריו, הריונה של התובעת היה מלכתחילה "בסיכון גבוה".
הכללית טענה שהטיפול שניתן לתובעת הציל את חייה. המומחה מטעמה קבע כי אין כל הוכחה רפואית שלידה מכשירנית גורמת לקרע ברחם. לדברי מומחה הנתבעת, אין כל משמעות למימד הזמן בגילוי הקרע ומרגע שנוצר, עולה מאליו גם הצורך בכריתת הרחם. עוד הוסיף, שסביר להניח שהקרע כבר היה קיים בלידת התאומה השנייה והוא המקור למצוקה העוברית.
סירבה לניתוח קיסרי
השופט ירון בשן ציין שבתקופת ההיריון התובעת נשלחה שוב ושוב לבדיקות שונות שנועדו להעריך את הסיכונים האפשריים, אך לא ביצעה אותן. כמו כן הופנתה למעקב במרכז למעקב סיבוכי היריון ולא הגיעה לשם. בנוסף לכך, בעת קבלתה למחלקת יולדות הוצע לה לעבור ניתוח קיסרי, אלא שהיא עצמה סירבה לו.
אם מוסיפים לכך את העובדה שגם בניתוח קיסרי יש סיכונים, שכיחים ורבים יותר מאשר קרע ברחם, הרי שאין לקבוע שההחלטה להמשיך בלידה טבעית היתה רשלנית, שכן התאומות נולדו בריאות ושלמות. לא רק שהחלטת הרופאים היתה סבירה, קבע השופט, אלא שאילו נהגו אחרת, היו חוטאים ברשלנות.
לצד זאת קבע השופט, שאף שלא הוכח שניתן היה להציל את הרחם ע"י גילוי מוקדם יותר של הקרע, הוכח איחור באבחונו עקב הפענוח המאוחר של התצלום. על כן, נקבע, הצוות הרפואי התרשל באבחון הקרע וסבלה של התובעת, והמתח הנגזר ממנו ומאי-הידיעה, נמשכו זמן רב מההכרחי.
לאור המידע שהצטבר על שולחנו של השופט, נקבע כי סך כל הפיצוי שישולם לתובעת יעמוד על 60 אלף שקל בלבד, בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד ובגין כאב וסבל.
הנתבעת תישא גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל בסך הכל.
קריאה להריוניות
לדברי עו"ד זמי מור מילברג, העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, בסופו של יום, הפיצוי שניתן לתובעת היה נמוך משמעותית ממה שמקובל, משלוש סיבות עיקריות: נקבעו לה אחוזי נכות נמוכים מאוד, הוכח שלא שיתפה פעולה עם הצוות הרפואי, הן בהזנחתה את הבדיקות והן בסירובה לעבור ניתוח קיסרי, והיא כשלה להוכיח שנגרמו לה הפסדי השתכרות גבוהים מאלה שהתרגלה אליהם.
"עולה מכאן המלצה לכל מי שנמצאת בהריון המוגדר "בסיכון", לשתף פעולה עם הצוות הרפואי עוד מתחילת ההיריון, שכן לאחר מכן ספק אם תקבל פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה או לתינוקה", מסכם עו"ד מילברג.
לפסק הדין בעניין פלונית ואח' נגד כללית שירותי בריאות
למדור: רשלנות רפואית
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין