בהיותה בת 12, סבלה ילדה במשך שנה ממעשים מגונים מצד הבעל של אחותה, עד שיום אחד היא מצאה את הכוחות לחשוף את הפרשה. אף על פי שהתיק הפלילי נסגר, השופטת השתכנעה שהדברים אכן קרו.
התביעה הוגשה בשנת 2011 בבימ"ש השלום בירושלים. התובעת, כיום צעירה בת 27, טענה שגיסהּ לשעבר ביצע בה מעשים מגונים – נגיעות וליטופים באיברים מוצנעים – לאורך כשנה, כשהייתה בת 12-13, בזמן שהיה נשוי לאחותה הגדולה.
נפגעת גופנית או נפשית?
עורך דין נזקי גוף
כל לילה היא חששה שיגיע ולא הייתה נרדמת. עד ששבת אחת היא מצאה כוחות לשים לסיפור סוף. בעודה ישנה ליד אחותה וילדיה, לדבריה, נכנס גיסה לחדר והריח את רגלה עד אזור אבר מינה. בתגובה, היא בעטה באחותה שתקום.
בשלב זה החליטה לחשוף את מה שעבר עליה. כשהעניין התגלה, משפחתה, השייכת למגזר החרדי, בחרה להסתיר ולסיים את הפרשה מבלי שתיחשף ברבים.
מצבה היה רע ולא היה אל מי לפנות. כשהייתה בת 15 היא הגישה תלונה במשטרה. האיש נעצר לשבועיים, אולם בתום חקירה התיק נסגר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.
בשנת 2004 ובהסכמת משפחתה, הכיר בה בימ"ש השלום בירושלים כ"קטינה נזקקת", והיא הועברה למשפחת אומנה. סביב גיל 17 היא שבה לבית הוריה ומצבה הנפשי החמיר. מאז היא מטופלת במסגרות של בריאות הנפש. בסוף 2011 הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה הזכאית לגמלת נכות כללית.
אל התביעה היא צירפה חוות דעת פסיכיאטר, שקבע כי היא סובלת מפוסט-טראומה ובעיות נפשיות נוספות.
הנתבע הכחיש וטען כי מעולם לא פגע מינית בתובעת, ובעיותיה אינן קשורות אליו. לטענתו, היא בדתה סיפורים מליבה, הדברים לא היו ולא נבראו. הוא אף סיפר שהוא והאחות חזרו לחיות יחד אחרי המקרה, והתגרשו בשנת 2010 מטעמים אחרים.
"יצר רע חזק מאד"
"לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את העדויות ונתתי דעתי על השלכות הקשות שיהיו לקביעתי על הנתבע, מסקנתי היא כי התובעת הוכיחה את תביעתה ברמה הנדרשת", קבעה השופטת שושנה ליבוביץ.
השופטת השתכנעה שהדברים אכן קרו, בין היתר על סמך עדות התובעת, העדויות תומכות מצד אחותה ובת דודתה, התיעוד הרפואי, וכן התיעוד המשפטי מהתיק במסגרתו הוכרזה כקטינה נזקקת.
"התובעת תיארה את המעשים באופן אמין ולא ניסתה להאדירם. אף התנהגותה במהלך ביצועם אינה חריגה להתנהגות נפגעי עבירות מין", כתבה השופטת בפסק הדין.
ממצא חשוב היה תיעוד שיחה סוערת שהקליטה האחות – גרושתו של הנתבע – כששוחחה איתו אחרי שהדברים התגלו. בחלקים מהשיחה הוא הכחיש, אולם בחלקים אחרים הודה לפחות בפעם אחת, ואמר "היה לי יצר רע חזק מאד".
לגבי המישור הפלילי, השופטת ציינה כי "ההחלטה לסגור את התיק לא הוגשה ולפיכך לא הובררו הטעמים לכך. מכל מקום די לדעתי בראיות המהימנות שבאו לפני כדי להשתכנע שניתן לקבל את גרסת התובעת בדבר המעשים המגונים שעשה בה הנתבע".
לאחר שניתחה את נזקי התובעת, השופטת קבעה פיצוי בסך כ-1.2 מיליון שקל, בין היתר עבור גריעה מכושר השתכרות וכאב וסבל, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.6%.
התובעת הגישה מסמכי ביטוח לאומי שלפיהם טרם נקבע לה שיעור נכות קבועה. "בנסיבות אלה מתוך סכום הפיצויים שייפסק יוקפאו תגמולי הביטוח הלאומי לפי גובה הנכות הזמנית שנקבעה (46%) עד להכרעה סופית בתביעתה", הבהירה השופטת.
אם סכום הניכוי יהיה נמוך מהסכום שהוקפא, תהיה התובעת זכאית לקבל את ההפרש, בתוספת ריביות והצמדות.
* עורך דין אבי שינדלר עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין