ביהמ"ש המחוזי אישר בקשה לתובענה ייצוגית נגד PayPal בעקבות טענות שלפיהן החברה לא הייתה רשאית לגבות עמלה של 2.5% בגין ביצוע המרה כפויה מדולרים לשקלים.
חברת "פייפאל" מעניקה שירות ייחודי, המאפשר למשתמשים בשירותיה לבצע רכישות באינטרנט בלי לחשוף בפני מקבל התשלום את פרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלהם.
החברה אינה מאפשרת למשתמשים המעוניינים להעביר דולרים מחשבון הפייפאל שלהם לחשבון דולרים בישראל, אלא מחייבת להמיר את הכסף לשקלים, וגובה על כך עמלה בשיעור 2.5%.
לייעוץ בענייני תובענות ייצוגיות:
פנו ל- עו"ד תובענות ייצוגיות
באפריל 2013 הגיש הוגשה בביהמ"ש המחוזי בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם "כל לקוחות פייפאל בישראל, שנגבתה מהם עמלת המרה בגין משיכת כספים שהוחזקו אצל פייפאל במטבע זר לחשבונות בנק בישראל.
בעקבות הגשת הבקשה, בשנת 2013 שינתה פייפאל את הסכם המשתמש והכניסה אליו הוראות מפורשות שלפיהן תבוצע המרה כפויה ותיגבה בגינה עמלת המרה. השאלה הייתה האם היא הייתה זכאית לעשות זאת גם על פי ההסכם הקודם.
המבקש טען, בין היתר, כי ההסכם הקודם לא כלל התייחסות להמרה הכפויה ולעמלה. לטענתו, על המשיבה לפצות את לקוחותיה על הנזקים שנגרמו להם בשל ההמרות הכפויות שבוצעו עד תיקון ההסכם, ולהשיב להם את העמלות שנגבו עד אז.
המבקש הוסיף כי המשיבה עיצבה מודל פסול למשיכת כספים, המבוסס על הטעיה, במסגרתו הלקוח חושב שהוא בוחר באופציה הזולה יותר, כשבפועל מדובר באופציה שעלויותיה הכוללות גבוהות יותר.
המשיבה טענה, בין היתר, כי המבקש (וכל חברי הקבוצה הנטענת) ידע היטב שאם יבחר להעביר את הכספים לחשבון בנק ישראלי יינתן לו שירות המרת מטבע, וזאת לכל המאוחר לפני ביצוע המשיכה בפועל.
לטענתה, ברור לכל לקוח שמגיע למסך האישור הסופי שתבוצע עבורו המרה של המט"ח ושתיגבה ממנו עמלה. מסך זה, לשיטתה, הוא חלק מהסכם המשתמש.
עוד נטען כי גם אם לא נקבע בהסכם שיש לשלם עמלת המרה, הרי שמדובר בשירות המרה שתמורתו היא זכאית לתשלום הוגן.
ההסכם לא היה ברור
השופט פרופ' עופר גרוסקופף הסביר שקיימת אפשרות סבירה ששתי השאלות העומדות בלב התביעה – שאלת חוקיות ההמרה ושאלת חוקיות גביית עמלת ההמרה הכפויה – יוכרעו לטובת הקבוצה.
לעמדתו, בעוד שהסכם המשתמש המתוקן מתייחס בצורה ברורה הן להמרה הכפויה והן לעמלת ההמרה הכפויה, ההסכם הקודם לא היה חד וברור בשני העניינים הללו.
השופט הוסיף כי הלקוח לא נדרש לרדת לעומק תכליותיו העסקיות של הספק, אלא יכול להניח כי העסקה היא זו שמוצגת לו כפשוטה. על פי הסכם המשתמש הקודם, המשיך השופט, המשתמש הסביר יכול היה להניח שההעברה לחשבון בבנק המקומי צריכה להיות במטבע בו מנוהל חשבון פייפאל, ומבלי שתבוצע המרה כפויה.
כמו כן, השופט ציין כי המשיבה היא מאותם גופים עליהם מוטלות חובות גילוי מוגברות, וזאת בשל טיב היחסים בינה לבין לקוחותיה ואופי השירותים שהיא מעניקה להם.
בסיכומו של דבר, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית התקבלה. חברי הקבוצה הם כל לקוחות "פייפאל" בישראל, שנגבתה מהם עמלת המרה בגין משיכת כספים שהוחזקו בחשבונות פייפאל במטבע זר לחשבונות בנק בישראל, החל משבע שנים לפני הגשת התובענה ועד למועד השינוי בהסכם המשתמש.
בינתיים חויבה "פייפאל" בשכ"ט עו"ד בסך 60,000 שקל. הודעה על הייצוגית תפורסם בשני עיתונים יומיים.
- ב"כ המבקש: עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו
- ב"כ המשיבה: עו"ד יחיאל כשר ועו"ד דנה אלמלח-כהן
* עו"ד דוד מנע עוסק בתובענות ייצוגיות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין