בשנת 2009 חתמה המדינה על הסכם קיבוצי עם הסתדרות העובדים ומעסיקים במגזר הציבורי, לפיו ינוכו 50% מדמי ההבראה של העובדים, לשם הקמת קרן סיוע לעסקים. הקרן לא הוקמה ושתי עובדות פנו לביהמ"ש המחוזי וביקשו: תחזירו לנו את הכסף.
על רקע המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, התכנס פורום "השולחן העגול" שכלל נציגים של הממשלה, מעסיקים ציבוריים והסתדרות העובדים. מטרתו הייתה לגבש שורה של הצעות והמלצות לממשלה, מתוך הרצון להבריא את המשק ולחזק את הכלכלה הישראלית.
נפגעתם מרשויות השלטון?
פנו ל- עו"ד תביעות ייצוגיות
כתוצאה, בשנת 2009 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה, המעסיקים וההסתדרות, לפיו במהלך השנים 2009-2010, ינוכו משכרם של עובדי המגזר הציבורי 50% מדמי ההבראה המגיעים להם, ויועברו למדינה לשם הקמת קרן סיוע לעסקים במצוקה.
הכספים נוכו משכר העובדים בשנת 2009, וכעבור שנה נחתם הסכם קיבוצי נוסף, לפיו הניכוי הבא יידחה ל- 2011. לבסוף, הודות לשיפור במשק הישראלי, בוטל הניכוי כליל.
עם זאת, קרן הסיוע לא הוקמה כלל, והכספים נותרו אצל המעסיקים. שתי עובדות, אחות מוסמכת ב"כללית", ומורה בביה"ס נעמ"ת, ששכרן הופחת עקב ההסכם, פנו באמצעות עוה"ד יפית מנגל, דורון לוי, יוסף אדרעי ויאיר אברהם לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המדינה.
המבקשות טענו שהכספים לא שימשו למטרה לשמה יועדו, ולכן דרשו שהמדינה תחזיר לעובדי הציבור את כספם, סכום אותו העריכו בכ-600 מיליון שקל.
עו"ד דורית יפרח דרורי, שטענה בשם המדינה, הודתה בכך שהקרן לא הוקמה, וכן כי לא פורסם צו משרד האוצר שמורה למעסיקים להעביר את הכספים לזכות המדינה. עם זאת היא טענה כי רק חלק קטן מהכספים נועד להקמת הקרן, ועיקר הכספים נועד ל"פינוי מקורות תקציב המדינה". מאחר שהמעסיקים של המבקשות הם גופים מתוקצבים, מכאן שהפחתת דמי ההבראה שלהם נועד לפינוי המקורות ולא למימון קרן הסיוע.
"מקרה יוצא דופן"
לאחר ששמעה את טענות הצדדים, מתחה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי ביקורת על התנהלות המדינה, שלא ציינה מתי, אם בכלל, תוקם הקרן, וייחסה לה אחריות למצב הנוכחי, בו כספי העובדים מצויים בידי המעסיקים מבלי שברור למה הם אמורים לשמש בעתיד.
השופטת קבעה כי התביעה עומדת בתנאים לתביעה ייצוגית, שכן היא משרתת אינטרס ציבורי של קבוצה בו יש למבקשות עניין של ממש, אך הבהירה כי הגדרת המבקשות לקבוצת התובעים היא רחבה מדי, והורתה לצמצם אותה לעובדים אצל סוגי המעסיקים של המבקשות, המוגדרים כ"גוף נתמך" ו"מוסד חינוך".
בנוסף, ציינה השופטת כי למדינה הייתה אפשרות למנוע את התביעה הייצוגית אם הייתה מודיעה על השבת הכספים בהסדר פשרה. משלא עשתה זאת, החליטה השופטת לאשר את הבקשה כתביעה ייצוגית, הורתה למדינה להגיש כתב הגנה תוך 45 יום וחייבה אותה בהוצאות משפט על סך 40 אלף שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד יפית מנגל, עו"ד דורון לוי, עו"ד יוסף אדרעי, עו"ד יאיר אברהם
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דורית יפרח דרורי
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין