האתר והעיתונאית המזוהה עמו, הגישו תביעה נגד מספר בלוגרים שהשתלחו בהם ברשת בשפה בוטה וגסה. ביהמ"ש סקר את הביטויים אחד אחרי השני וקבע שחלקם מהווים לשון הרע.
בשנים 2007-2008 התחוללה סערה בעיתונות הספורט, כאשר בבלוגים באתר "תפוז" הופיעו אמירות בוטות וקשות נגד אתר הספורט "ONE" והעיתונאית אופירה אסייג, האחראית על תכניו.
לייעוץ בנושאי לשון הרע
פנו ל- עורך דין לשון הרע
בעקבות הפרסומים הגישו בעלי האתר ואסייג תביעה לבימ"ש השלום בתל אביב, בה דרשו לחייב את הנתבעים לשלם להן פיצוי בסך של 2,000,000 שקל.
התביעה הוגשה נגד שלושה עיתונאים, שלטענת התובעות שיתפו ביניהם פעולה בפרסומי הבלוג לאורך כל תקופת קיומו.
התובעות טענו, בין היתר, כי הפרסומים גרמו להם לפגיעה במוניטין. לטענתן, כתוצאה ממעשי הנתבעים, נגרמו להן נזקים כספיים של מיליונים.
התובעות טוענות כי הפרסומים נמשכו למעלה משנה, באכסניות שונות. לשיטתן, הפרסומים הציגו אותן כגופים כושלים, במטרה לפגוע במוניטין שלהן, בשמן הטוב וביחסי העבודה שלהן מול גורמים שונים, וכל זה תוך השתלחות חסרת רסן ושימוש בדברי נאצה.
לדבריהן, הנתבעים עשו שימוש לרעה בפרסום באינטרנט, והסתתרו מאחורי "פרגוד האלמוניות" שהאינטרנט מאפשר, על מנת לברוח מאחריות.
הנתבעים טענו כי יש להתייחס אליהם בנפרד זה מזה, כיוון שכתבו בתקופות שונות. הנתבע הראשון טען כי הסיר חלק גדול מהביטויים הפוגעים, לאחר שהתובעות פנו אליו.
בנוסף, נטען כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית שנעשתה בתום לב ובמסגרת תפקידו כמבקר עיתונות הספורט. בכל מקרה, הפרסום התבצע בתום לב ומתוך שליחות ציבורית. לטענתו, הפרסומים מהווים הבעת דעה על התנהגות התובעות.
גם שאר הנתבעים טענו כי להגנת "אמת הפרסום" והגנת תום הלב, ולשיטתם, חופש הביטוי מאפשר גם ביקורת עוקצנית.
הנתבעים הוסיפו כי גם אם יש כאן לשון הרע, אין לחייב אותם בפיצויים, מאחר שהתובעות הן דמויות ציבוריות, ולפיכך עליהן לצפות כי יעמדו במוקד ביקורות נוקבות, ויש להן עמידות בפני ביקורת כאמור ואמצעים להתגונן נגדה.
כמו כן, לשיטת הנתבעים, התביעה הוגשה בסכום מופרז כדי להעביר מסר לציבור שלפיו לא כדאי להתעסק עם התובעות, שכן עצם ההתמודדות עם ההליך המשפטי יגרור את הנתבע "הקטן" להתדיינות משפטית יקרה, ועל כן מדובר במהלך אסטרטגי כוחני וחסר תום לב המהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים.
ביטויים משפילים
השופטת רונית פינצ'וק אלט קיבלה חלק מטענות התביעה, אם כי פסקה פיצוי נמוך יחסית לדרישתן.
השופטת קיבלה את טענת הנתבעים שלפיה אין להם חבות משותפת לגבי הפרסומים, שכן פרסמו כל אחד בנפרד בתקופות שונות.
השופטת סקרה ביסודיות את שלל הביטויים והתיאורים שבהם השתמשו הנתבעים כלפי אתר "ONE" ואסייג, וסיווגה רבים מהם כהבעת דעה – גם אם בשפה נמוכה ובטעם רע – שאינה מצדיקה פיצוי.
יחד עם זאת, השופטת קבעה כי הביטויים "אשת הסיליקון" ו"מלכת הסיליקון" שנכתבו כלפי אסייג, מהווים לשון הרע ואינם חוסים תחת הגנה כלשהי של החוק.
השופטת סברה כי ביטויים אלה משפילים ומבזים, במיוחד כשהם מיוחסים לאדם שלא ביצע ניתוחים אלא התברך במתת טבע, גם אם יש אנשים המתגאים בניתוחיהם הפלסטיים.
בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבע הראשון ישלם לתובעות פיצוי בסך 75,000 שקל, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל. בנוסף, נקבע כי שני הנתבעים הנוספים ישלמו לתובעות פיצוי בסך 30,000 שקל, ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
* עו"ד שלומי וינברג עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין