אלון ז"ל הלך לעולמו בגיל 89. ההלוויה תתקיים היום (ד') בשעה 16:15 בהר המנוחות גבעת שאול בירושלים.
"נשמה יתירה במשפט"
ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת שערי משפט, שהיה ידידו ותלמידו, נפרד:
"מורי ורבי מנחם אלון חכם גדול היה. בתורה ובמשפט. משנתו חבקה זרועות עולם. הלכה ואגדה, תלמוד ומדרש, משפט ומוסר, מדעי היהדות ואורחות חיים, פילוסופיה וספרות, לשון ותרבות, פיקחות וחכמת חיים. כל אלה חברו להם יחדיו ליצירה עשירה, השובה את הלב ומרנינה אותו. היקפה הגדול ורבגוניותה משקפים רוחב דעת ונשמה יתירה.
"כל ימיו עשה באוהלה של תורה. מבית המדרש של ישיבת "חברון" ועד לבית המשפט העליון, ליוו אותו כל העת רש"י והרמב"ם, הרא"ש והרשב"א, החתם סופר והרב קוק. ממעיינם המפכה, שאב מלוא אוצרות רוח להעשיר בהם את מערכת המשפט של מדינת ישראל, שבתקומתה ראה נס ופלא, ולחם למען הגנתה ושמירתה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
"אלון היה שופט אמיץ. גם כשנותר בדעת מיעוט, לא נרתע מלהיאבק על עמדותיו. השמירה על חירות האדם וכבודו, ההגנה על כבוד האדם ומעמד האישה, ההכרה ביכולתו המוגבלת של השופט והמשפט לפתור כל בעיה, היו לעמוד האש של יצירתו השיפוטית.
בראש ובראשונה היה אלון "אדון המשפט העברי". מתחום זנוח יחסית, שעמד בשוליים, הפך אלון את המשפט העברי למקצוע ראשי במדעי היהדות ובעולם המשפט. בכוח חזונו הגדול, העמיד דורות של תלמידים ומורים, ועשה להטמעת המשפט העברי בכל אתר ואתר. הן בלימודי המשפט, הן ביושבו על מדין בבית המשפט העליון, נשא בגאון את ערכיה היהודיים של מורשת ישראל, ומזג את יינה הישן והטוב לקנקנה המתחדש של מערכת המשפט בישראל."
התנגדותו לאקטיביזם שיפוטי - "שפטת מרובה, לא שפטת"
אלון היה בכיר המשפטנים, שהביע התנגדות נחרצת לאקטיביזם השיפוטי, ובכך היה ממתנגדיו הבולטים של נשיא בית המשפט דאז, פרופ' אהרן ברק, והשקפותיו בעניין.
מפורסמת אמירתו בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה:
"נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." (ע"ב 2/84 משה ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה פ"ד לט (2) 225, ניתן ב-15.5.85)
מלוא כל הארץ כבודו, הכוונה לקדוש ברוך הוא
בהתייחסו להשקפותיו של הנשיא ברק, הגדיל אלון לתאר את הוויכוח ביניהם בראיון שנתן לנעמי לויצקי, כפי שמובא בספר 'כבודו, אהרון ברק', הוצאת כתר, 2001:-
"הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של ברק על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית מלוא כל הארץ כבודו, שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי' שזהו מושג תמוה, זהו מושג פילוסופי, הגותי. מה למשפט ולזה?".
קורות חייו
• נולד בשנת 1923 בדיסלדורף שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית מרקע חסידי.
• בשנת 1935 עלה לארץ ישראל.
• בשנת 1938 החל אלון ללמוד בישיבת תפארת צבי ולאחר מכן התקבל לישיבת חברון בירושלים, בה למד במשך 8 שנים, במהלכן הוסמך לרבנות.
• סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר מוסמך במשפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, בשנת 1948
• באוקטובר 1951 קיבל רישיון לעריכת דין, והחל לעבוד בתחילה כעו"ד עצמאי, ובהמשך במגוון תפקידים במשרדי המשפטים.
• במקביל לימד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1962 קיבלת תואר ד"ר למשפטים.
• בשנת 1973 פורסם ספרו "המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו".
• זכה בשנת 1979 בפרס ישראל למשפט עברי
• בשנת 1977 מונה לשופט בבית המשפט העליון ובשנת 1988 נבחר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו שימש עד פרישתו לגמלאות עם הגיעו לגיל 70.
* להרחבה ומידע נוסף ראו ערך "מנחם אילון" בויקיפדיה
* התמונה נלקחה מאתר ויקיפדיה, שם-היוצר, דרורי11
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין